מרגרט מצאנטיני. אל תזוזי
זהו ספר וידוי של רופא בכיר. הוא משוחח עם בתו הנמצאת כעת בניתוח מציל חיים, או לא. ברכבה על אופנוע התנגשה ברכב, באשמתה וכיוון שהקסדה לא הייתה רכוסה יש לה פגיעת ראש אנושה. הסוד המעיק על ליבו של הרופא ואשר הוא מדמה לקבל עליו עונש מחמיר בצורת אובדן בתו היחידה הוא רומן צדדי לפני שנים, מוזר ועלוב אך גם מלא תשוקה ומשיכה. אשתו תואמת את מושגי המעמד והיופי שלו ובכל זאת אינו מאושר עמה. המאהבת, אשר גם נאנסת על ידו וגם זוכה להתעלסות רכה סופגת את מצבי הרוח המתהפכים שלו, כמו כלב עיוור ורעב וכנוע. האם היה רוצה לחיות עמה, לגדל את בנם המשותף? האם מותה הפחית בו את כל האפשרויות לחוות שמחה? האם מותה יביא למות בתו היחידה והאהובה? מספר פעמים בספר הוא מבקש מן האהובה "אל תזוזי" מטאפורה של אי עזיבה או נטישה. כך הוא מבקש גם מבתו המורדמת ומונשמת. יש לי חשש שבחירת המאהבת, כאישה חסרת תביעות המתקיימת בשולי החיים העירוניים מונעת מן הגיבור שלנו את התפתחותו ועיגול דמותו, כנאמר לפרקים במאמרים מלומדים. שהרי יעשה בה כרצונו, חייה הם שלו ולכן רק מותה הטרגי גואל אותו ומפגישו עם החטא הקדמון. חטא היהירות. ובכל זאת, ייתכן מאד שגם שם נכחה אהבה.
שושן
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
