ביקורת ספרותית על ממערב לירח מאת מיכל שלו
ספר בסדר

---

אני לא יודעת מה קרה הפעם, למה החלטתי להפסיק להקשיב לאינטואיציה שלי שכל כך צדקה כשאמרה לי לדלג על ספריה של מיכל, על אף שאמא שלי מפצירה בי לא פעם לקרוא את הספרים היותר ישנים "ומוצלחים" שלה.(צדקתי,באמת לא הפסדתי כלום עד היום).
שלא תבינו לא נכון, הספר לא היה איום ונורא. הוא מתחיל עם שני סיפורים שונים לחלוטין כשהעלילה כל פעם נעה ביניהם. ככל שהספר מתקדם ככה מתרבים סיפורי המסגרת, סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור וכל אחד קטן כגדול מקבל את מרכז הבמה. מיכל חמודה זה בלתי אפשרי. הרי ברור שבסופו של דבר הכל יתחבר לסיפור אחד, אז למה לא להפסיק לרקום?! נדמה שנגמרים לה החוטים אך היא מסרבת להפסיק לרקום! קונה חוט חדש ומתחילה שוב. כאילו נעשה כדי להלאות את הקוראים.
רק בעמודים האחרונים,ממש ממש ממש בסוף הכל מתחבר בבום בצורה די עלובה. הסיפור יכל להעשות בצורה הרבה יותר טובה. לכאורה חומר הגלם מוצלח אך החיבורים שנעשו כאן גרועים למדי. תודה שגאלת אותי מייסורי הפעם אאמין בעצמי קצת יותר ואקשיב לקול הפנימי שאומר לי שעל מיכל שלו אפשר לדלג...

» ביקורות נוספות של חַגְ'בִינוּן
» ביקורות נוספות על ממערב לירח