הכנה (הכינה) נחמהמאיר שלו3סיפור מצחיק ומשעשעף אפילו גאוני. אך לטעמי יותר פונה למבוגרים מאשר לילדים. או לילדים מעל גיל 8 .( אולי הם יבינו את ההומור) מלבד זאת הספר ארוך עבור ילדים קטנים
שבלול בצנצנתרינת הופר3איך היא עושה את זה רינת? אני ממש מקנאה בה היא כישרונית בטירוף החריזה, הרעיון, המושגים שהילד לומד מהספר ההומור והאיורים המקסימים פשוט גאוני
אנחנו מטילים (מטיילים)אמי רובינגר1ספר שעיקר קסמו הוא באיוריו איורים צבעוניים ומקסימים אותם מלווים חרוזים חביבים על חיות וכלי תחבורה שונים
הרועהגדי בלום0הביוגרפיה המרתקת של אריאל שרון משתרעת על פני ספר עב כרס כחייו ודמותו של האיש . החולשה של הספר היא אולי אורכו. בשלב מסויים הקורא עצמו מתעייף עבור אריק שרון מכל המלחמות ומאבקי הכוח שניהל לאורך חייו אין ספר שמדובר באדם אמיץ בעל השפעה אדירה וחשובה על ההיסטוריה העכשווית של המדינה. אדם שנטל חלק בכל מלחמות ישראל עד כה. אדם שנויי במחלוקת ספק מושחת בעל תאוות כוח ואמבציה שאינה כלה. עם כוחות בלתי נלאים לקום כל פעם מעפר לעמדת כוח. מעניין, מלמד אך גם מתיש כמעה
אלף לילה.קוםג'קי חוגי1ספר זה הוא למעשה אוסף של ידיעות, כתבות וקוריוזים מענינים מהתקשורת הערבית שאותם אלו מבנינו שאינם דוברי ערבית אינם נגישים להם. המידע מציג בפנינו טפח קטן מעולם הרוח והחומר הערבי. ממה שמעסיק היום את המוסלמי המאמין יותר ופחות. הדרך לחופש וחירות אמיתית עוד רחוקה שנות אור בעולם הערבי. אך יש בספר זה לעיתים כמה נקודות אור קטנות המגלות לנו על התפתחיות והפתחות העולם השמרני לקראת קידמה ושיוון ( שעוד רחוק מאוד לצערי) הספר נקרא בקלות ואפשר לומר בהחלט שהוא ספר קליל ומחכים כמעה
אליעזר והגזרלוין קיפניס0ספר נהדר - שאפשר לשלב בו משחק משעשע עם הילדים. ניתן להמחיש אותו בקלות והילדים מאוד אוהבים אותו
אילת מטילת (איילת מטיילת)רינת הופר2ספר מצוין . מה גם שבמקרה אני חולקת עם הגיבורה הראשית את אותו השם ואותו התחביב לטייל. בעזרת הספר והאיורים המשגעים והמדליקים של רינת הופר ניתן ללמד את הילדים מושגים ומילים חדשות. מומלץ
הבית של יעלמרים רות1ספר מסקרן שיש בו למידה וכן אפשרות משחק ולימוד מושגים . והספר גם יכול ליצור הזדהות של הילדים עם יעל שכן כמעט אם לא כול הילדים אוהבים משחקי מחבואים. הדבר היחיד שהפריע לי היו האיורים חסרי הצבע. איורים חיים יותר יכלו להפוך את הספר לאטרקטיבי יותר בעיני לפחות
זרעים של חיבהשרה ווטרס16העלמה מרגרט פריור היא אשה רגישה ושבירה שחוותה משבר עמוק עם מות אביה. האב שכמו רבים מבני דורו ומעמדו עסק בתחביב אינטלקטואלי - למד וכתב על נושא כלשהו - נעזר בבתו שהיתה "ילדה פקחית". כשנפטר נשארה העלמה תלויה באוויר: את חוקי החברה בה היא חיה היא מתעבת, אחיה נשוי לחברתה הטובה ביותר לשעבר, אחותה הצעירה והיפה עומדת להינשא בתום שנתיים האבל על האב, אמה היא אשה שתלטנית התובעת מבתה ציות והתנהגות חברתית הולמת, ומתנהגת אל בתה בת השלושים כאילו היא ילדה בת עשר. מרגרט מחפשת דרך לשוב ולמצוא משמעות לחייה ולהתרחק מעט מהמסגרת המגבילה בה היא חיה, והיא מסכימה לשמש "חברה ואשת סוד" לאסירות הכלואות בכלא מילבנק בלונדון. אומרים שאפשר להעריך חברה על פי הדרך בה היא נוהגת באסיריה. נתנאל הות'ורן הוא שאמר שמושבה חדשה חייבת להקצות תחילה מקום לבית כלא ולבית עלמין. הרבה אפשר ללמוד מהמחקר המקיף שווטרס עשתה על אסירות באותה תקופה: בנוסף על פשעים כמו גניבה, זיוף ורצח שתקפים גם היום אסירות נכלאו גם על ביצוע הפלה, ועל נסיון התאבדות. נאסר על האסירות לשוחח בינהן, הן היו כלואות בתאיהן רוב שעות היממה, הוצאו לשעה לחצר בה היה עליהן לצעוד בטור בדממה, מותר היה להן לכתוב ולקבל מכתב פעם בחודשיים ומבקר 4 פעמים בשנה. עבודה קשה וחדגונית, מזון גרוע ויחס קשוח - כל אלה היו אמורים להחזיר את הנשים למוטב כלומר להפכן לצנועות וצייתניות. יש בסיפור הקבלה ברורה בין האסירות הכלואות לבין נשים כמו מרגרט שעל פניו הן חופשיות אבל חוקי החברה הופכים אותן לאסירות. הסיפור עוסק בספיריטואליזם - אותה אופנה שהגיעה מ"העולם החדש" וכבשה בסערה את אנגליה של אותם זמנים: אנשים ששוכנעו שיקיריהם המתים יכולים לתקשר איתם באמצעות "מדיום", אנשים שיצאו מדעתם מגעגועים ואהבה והיו טרף קל לנוכלים ועושי להטים ששכנעו אותם שהם המייצגים את אהוביהם. הרקע של מרגרט, בדידותה וניכורה מובילים אותה - וגם את הקוראים - להאמין בהוכחות שלכאורה אינם יכולות להתקיים. הסיפור מותח ומעניין ונטווה בכישרון רב. הוא מסופר מזווית הראייה של מרגרט בהווה ושזור בקטעי עבר של סלינה. ווטרס שהיא דוקטור לספרות אנגלית זכתה בפרסים ואף היתה מועמדת לבוקר. היא מתארת מציאות שלא היתה מוכרת לי, ועושה זאת באמינות רבה. חובבי רומנים היסטוריים כנראה יאהבו. וכך גם המחבבים סיפורים אפלים ומותחים.
זרעים של חיבהשרה ווטרס0יכול להיות טוב מאוד אבל לא מומלץ לאנשים שאין להם סבלנות. הספר לא מושך לתוכו ולוקח הרבה זמן עד שדברים מעניינים קורים.