אם, באביב הבא, תשוטט בשדה, ליהנות מהפריחה, שים לב שלא לדרוך בסחי הפרות הרועות באותו אחו. במקום זה העף נא מבט מקרוב אל מה שקורה באותו "מוקש". תראה ודאי ערימה של תולעים, כן, ערימה, זוחלים, מתפתלים, עולים האחד על האחר, בולעים האחד את השני, והכל רק כדי להיות למעלה, רק כדי להיות הגדול והחזק מכולם; יחד עם זאת, כולם יחד - סירחון אחד גדול.
זאת התרשמותי מקריאת הספר, לגבי הפוליטיקאים (בשום אופן לא מדינאים,) שהנהיגו את המדינה. שלטו בנו והובילו אותנו באף. תככנים, אוהבי שררה, רודפי בצע ותאוי כבוד וכוח. את המדינאים האמיתיים, אלה שטובת המדינה והציבור לנגד עיניהם, תוכל למנות על אצבעות ידיך, האחת או שתיהן, אך לא יותר מכך. איזו אכזבה! איזו בושה! איזה שברון לב.
באשר ל"אריק מלך ישראל", לדעתי, שהתגבשה עכשיו, אני מוצא שמטרת חייו היתה להוכיח לכולם בכפר מל"ל שהוא החזק מכולם, הגיבור מכולם, ומהפרדס שלו אף אחד לא יעיז לגנוב, ומהקרקע שלו אף אחד לא יקח אפילו לו ככף היד. דעתי היא גם שכל אשר ייחסו לבניו, במסגרת החקירות הפליליות נגד המשפחה, נעשה בהשראתו ובידיעתו של אריק. אם היו מדוחים לו, במהלך ישיבת ממשלה, על הולדת עגלה, ודאי וודאי גם דיווחו לו על עיסקות של מאות אלפי דולרים, ואף יותר, שהמשפחה עורבה בהן. הוא ידע, המשפחה ידעה, והיועצים הקרובים ידעו. אך מי יעיז להאשימו כשהוא במרומי ערימת הסחי?
הספר עצמו כתוב כיומן של תלמיד/ת תיכון: פרטים מיותרים לרוב, עברית קלוקלת לכל אורך הספר, מלים לועזיות שלא לצורך ואי דיוקים מגוחכים. אני מוצא שהחלק "החזק" של הספר הם מפתח השמות ומפתח המקומות...
