שמחה לכתוב ביקורת ראשונה לספר מעולה, שנכתב בימים אלה 50 שנים אחרי המלחמה ההיא מלחמת יום הכיפורים 1973.

למרות המצב, ולמרות שאני תושבת באר-שבע שחטפה מעט מכל המלחמה הזו, וגם למרות שהטיסה המוזלת בוטלה החלטתי למרות הכל למצוא טיסה אחרת באל על במחיר שפוי ולהיות בשנה האזרחית החדשה ברומא, כמו שתכננתי. התכנון היה שאני והבן ה"קטן שלי" בן 29, לטוס יחד. בהתחלה חשבתי שאין מצב שניסע, אבל אז החלו חטופים לחזור

כתבה בסוכן תרבות שבכאן 11, זו הנוגעת לספר שנכתב על יומנים שנכתבו במהלך מלחמת יום כיפור, הציתו את דמיוני.
מדובר בשני יומנים שנכתבו במקביל, האחד ע"י עודד ירון הישראלי, חייל מילואים, ואחד סייד, ללא שם משפחה, שנכתב כמקבילו המצרי, בלי שאיש יידע כמובן על השני.
וכך יצא לדרך ספר שכולו קוריוז, קוריוז מעניין בעל ערך ספרותי אפסי ממש, כשהכתבה ששודרה בסוכן תרבות מעניינת עשרות מונים מהספר עצמו ומשלימה את הספר