ביקורת ספרותית על פסח מאת דיוויד מאמט

---

זהו ספר קצר מ-א-ו-ד, למעשה נובלה שנקראית בפחות מעשר דקות. אולם דוקא המינימליזם התיאטרלי של דיוויד מאמט, מגדולי המחזאים כיום, בשילוב תחריטי העץ השחורים-לבנים, יוצרים דרמה עוצמתית (המוגשת באמצעים מינימליסטיים כאמור) ומעלים אסוציאציות רבות הקשורות בחג הפסח ובאירועים טרגיים בקורותיו של העם היהודי, תוך שילוב יפה בין עבר להווה-עתיד (הסיפור המרכזי בנובלה נמסר מפי סבתא לנכדתה אודות אירועים מהעבר הרחוק של המשפחה באירופה) ובין הכללי (חג הפסח, העבדות במצרים, מסורת, הקהילות/ השטייטעלים באירופה) לבין הפרטי (הסיפור האישי של המשפחה והפמוטים שעוברים מדור לדור). אין הרבה מה לכתוב על נובלה שכזו חוץ מזה שיש בה משהו מאוד חרישי, יפה, נוסטלגי ונוגע ללב. אני גם מסכימה לגמרי עם מה שנכתב על גב העטיפה שדוקא הדברים שלא נאמרים, השתיקות, הם בעלי המשמעות החזקה בנובלה הזו.

» ביקורות נוספות של נטעלי
» ביקורות נוספות על פסח