יש באנגלית פתגם עתיק:אין דבר המיטיב עם נפשו של אדם יותר מסוס"
(ציטוט הלקוח מהספר).
לפני 5 חודשים בני בן ה-7 אובחן כסובל מ-ADHD (הפרעות קשב ,ריכוז והיפראקטיביות).
כיד הגורל קיבלתי את הספר הזה במתנה .
הסתכלתי על כריכתו ואמרתי לעצמי:התמונה שווה יותר מאלף מילים.
לא מקוננת בי התחושה של עצב,בושה או חרטה,ההיפך הוא הנכון,אני גאה בילדי היקר על הישגיו המרובים למרות קשייו היום יומיים.ופניי קדימה לשיפור איכות חייו.
זו פעם ראשונה שהנני נתקלת בתופעה זו,שמעתי עליה די במעומעם ואלי זה לא נגע אישית.
אז נכון כאמא ובתור תלמידה טובה ניגשתי לקרוא חומר תיאורטי בנושא.
החומר התיאורטי שלעצמו הוא לימודי..אך כאחת שמגיעה מתוך תחום טיפולי אחר,חיפשתי חומר יותר מעשי.
ושמחתי בחלקי שקיים ספר קריאה שבו הורה מספר בגוף ראשון על הרגשות,התחושות והחוויות בגידול ילדים מיוחדים ודרכי טיפול בהן.
לאחר האבחון של בני הבנתי שיש אור בקצה המנהרה בצורת רכיבה טיפולית.
היא מתאימה לאנשים עם בעיות פיזיות, נפשיות, התנהגותיות ורגשיות.
הרכיבה משמשת ככלי עזר ייחודי למטופל.
ברכיבה טיפולית מתאימים את הפעילויות הקשורות ברכיבה לצרכים טיפוליים, הכוללים גם את הקשר שבין האדם לבעל החיים וגם את הפעילות הגופנית. ברכיבה טיפולית קיימים 4 אלמנטים מרכזיים: הסוס, פעילות הרכיבה, הטיפול בסוס והסביבה הטבעית. התנועה הטבעית של הסוס, תנוחת הרוכב ומקצב התנועה, מסייעים להבאת גוף הרוכב למצב הפיזי האופטימלי. במקביל לתהליך השיפור הפיזי, הרוכב מאותגר לשפר את יכולותיו המנטליות על ידי טיפול בסוס וכן לימוד מיומנויות רכיבה ושליטה בסוס. כל אלו נעשים מתוך יצירת חווייה חיובית לרוכב.
הפעילות מקנה שיפור קשב וריכוז, שיווי משקל, התמצאות מרחבית, מיומנויות חברתיות, קואורדינציה גסה ועדינה, ביטחון עצמי, יכולת שיפוט, דימוי עצמי, מודעות גופנית ועוד... הקרבה ליצור חי, רגיש ובלתי שיפוטי, המקבל ואוהב את הרוכב באופן מלא ובלתי מסויג, מאפשרת לפתח קשר אמין התורם רבות לבריאות הנפשית והרגשית של הרוכב. כל אלה מתבצעים בסביבה טבעית, נעימה ומרגיעה.
(את חומר הרקע הנ"ל לקחתי מאנימל-רכיבה טיפולית, כדי להמחיש לכם הקוראים מהו מהותו של טיפול מופלא זה הן לרואן והן לבני.)
זהו סיפור אמיתי של רופרט אייזקסון,אביו של רואן בן ה-5 שהיה מוכן לצאת למסע בן חודש ימים,אל קצוות תבל כדי לחפש מרפא לבנו.
מסירות נפש שאין כדוגמתה.
רואן מאובחן כאוטיסט בגיל 3.
"באפריל 2004 אובחן בני,רואן,כאוטיסט.הרגשתי שמישהו הלם בי באלת בייסבול.עצב,בושה-אותה בושה מוזרה וחסרת פשר,כאילו איכשהו קיללתי את הילד הזה כשהעברתי לו את הגנים הפגומים שלי,כאילו דנתי אותו לחיים של זרות,עקבתי אחריו בבעתה כשהחל לשקוע עמוק יותר בתוך עולמו,כאילו הפרידו ביניו זכוכית עבה או מסך הערפל השקוף של חלום.
ידעתי שעלי למצוא את דרכי אל תוך עולמו,אל תוך מוחו.למרבה הפלא,מצאתי אותה בעזרתה של סוסה בשם בטסי"(ציטוט מהספר).
יש לו התפרצויות זעם,בעיות בדיבור,חוסר שליטה על צרכיו,דיבור חזרתי (אקולליה).
הוריו רופרט וכריטסין מחפשים פתרונות טיפוליים בעזרת תרופות,אימו כריסטין משתמשת בכישוריה כפסיכולוגית לתת פתרון לבעיותיו,הם מחפשים דרכי טיפול באמצעים ביולוגים,אחת מהן היא טיפול בקלאציה(הוספה של חומר כימי לגוף שאמור להיקשר לרעלנים ולהפריש אותם מתוך הגוף).
אחד הפתרונות בנמצא הוא פתרון סביבתי:היערות והמרחבים מאחורי הבית.
בין הטיפולים והטיולים רואן ואביו פוגשים את בסטי הסוסה.....המפגש הקסום ביניהם מביא את האב בצעד אמיץ ובהחלטה יוצאת דופן לנסוע עם משפחתו למונגוליה.
לילדים הסובלים מאוטיזם קשה לתקשר עם בני אדם אחרים,אך עם בע"ח התקשורת היא יותר ויזואלית.
"האוטיסטים הם הצינור שמקשר בין עולם החיות וגם בע"ח יכולים לפעמים לשמש צינור בין ילדים אוטיסטים לעולם הנורמלי"(ציטוט מהספר).
מכאן מתחיל המסע למרפאים השאמאנים(שמאן-פירושו:אחד שיודע).
בחודש ימי המסע אט אט רואן מתחיל להחלים,יש שיפור משמעותי באופן דיבורו,הוא מתחיל לתקשר עם סביבתו.
"כמה מילים בקעו מפיו?מעולם לא שמעתי את רואן משלים משפט ארוך יותר מ-8 או 9 מילים,ועכשו..ספרתי אותן על אצבעותי,24"(ציטוט מהספר".
התפרצויות הזעם מתמעטים בהדרגה,אך למרות זאת מידי פעם חלה נסיגה והמצב חוזר לאחור.
מהמסע הם חוזרים עם שינויים של שליטה בצרכים.רואן רוכש מיומנויות חברתיות וחברים חדשים,הוא יודע לקרוא ברמה של תלמיד בכיתה ב',
התחיל לרכב על הסוסה בטסי באופן עצמאי.
בסיכומו של דבר "רואן עדיין אוטיסט-מהות אופיו וכישוריו קשורים קשר הדוק לאוטיזם שלו.הוא נרפא מהתפקוד הלקוי והנוראי שלו,מחור האיפוק הרגשי והפיזי שלו,מהסערות הנוירולוגיות שהתחוללו בראשו,מהחרדות שלו,מההיפראקטיביות".(ציטוט מהספר).
לקח לי 4.5 חודשים לסיים את קריאתו המענגת,לא מחוסר ענין..חס ולילה..אלא הספר שבה את ליבי כפי שהינכם רואים.
ההמלצה לקרוא את הספר הינה בגדר זכות גדולה ולא חובה.
