״השבועה״-רם אורן

הוצאת קשת
310 דף (השאר בבילוגרפיה).

קראתי המון ספרים של רם אורן ואהבתי את כולם.
דוקא בספר הזה נתקלתי רק לאחרונה.
סיפור אמיתי. על השואה.
מלא שמויות שאכן היו קיימות, קרל רינק, קצין בכיר של אס.אס שהיה נשוי ליהודיה והתקשה לעשות את מה שהמפקדים שלו מבקשים ממנו, ד״ר ברמן הרופא ריאות, ויטנברג שהיה ראש קבוצת המרד בגטו הוילנה שנאלץ להתאבד עם רעל. מיכאל, הוריו לידיה ויעקב סטולוביצקי, האומנת של מיכאל, גרטרודה באבילינסקה שהפכה להיות מחסידות ישראל. ב-4 ליוני 1963 הכיר ״יד ושם״ בגרטרודה בבילינסקה כחסידת אומות העולם,
כל אלו ועוד בעצם היו אמיתיים וזה סופר עליהם.

פולין, 1924:
יעקב סטולוביצקי, בן להורים עשירים מאד, הכיר להוריו את כלתו לעתיד, לידיה היהודיה. נולד להם בן-מיכאל.
אביו של יעקב, יצחק סטולוביצקי עשה עסקים חוקיים שאף אחד מאלו שפשטו את הרגל, לא אהב יהודים.
קרל רינק הנוצרי, עובד כמנהל חשבונות בעבודה משעממת, התחתן עם מירה, יהודיה. האהבה תנצח את השוני ביניהם-יהודיה מול נוצרי. נולדה להם בת-הלגה.
שניהם רצו שלילדים שלהם יהיה עתיד נהדר.
כמה שהם טעו.
השנאה והאנטישמיות העלתה ראש ויצחק היה בטוח שלאור כספיו והאנשים הבכירים שאירח, הוא יהיה שמור ולא צריך לברוח.
כמה שהוא טעה.

אחרי שקרל רינק פוטר מהעבודה, לאחר ימים רבים, מצא להיות מנהל במפלגת הנאצית את אס.אס.
עם ציונים טובים, ארי גאה ש… נשוי ליהודיה.
ככל שהוא מעולה בעבודתו, כך הם לא רוצים את הקשר שלו עם אשתו היהודיה שמלכלכת לו את האריות הטהורה.
מבלי ידיעתו, הם מטפלים בה מאחר שהיא לא רוצה להתגרש.

כולם עוברים כברת דרך רעה וקשה.
5 שנים של רעב, פחד, אימה, בריחה, התמודדות, ניצול והשרדות.
מאבדים אנשים, מאבדים אמון בקרובים לך.
וגרטרודה נשבעה ללידיה על סף מותה, שהיא תדאג למיכאל להביאו לארץ ישראל.
הם עולים לספינת ״פרזידנט וורפילד״ שהיתה כבר גרוטאה והוסבה לאונייה, עליה יעפילו לישראל אלפי יהודים.
שמה שונה לאקסודוס 1947.
דוד שלי, יעקב בלסבלג ואשתו אלה, היו על האקסודוס.
הסיפור ממשיך הלאה לקורות חיי הפליטים-המגורשים.

רם אורן מביא את הסיפור האמיתי, עם תמונות אוטנטיות של גיבורי הספר והאוניות שעלו ארצה.
הוא עושה זאת בעדינות, ברכות, מבלי להגיע לאמת הנוראית שכל אחד עבר. הרוע לא נכנס לעצמות.

ספר עדין.

רק בשביל לקרא את הסיפור המדהים הזה שהוא אמיתי כדאי מאוד לקחת את הספר לידיים. כתוב בסגנון הפשטני של רם אורן אך עדיין אין ספק ששווה מאוד את זמן קריאתו.

הסיפור עצמו מדהים ומרגש, על מסירות בלתי מוגדרת ועל אהבה בלתי אפשרית בין האומנת לילד היהודי שבזכותה ניצל מהתופת של המלחמה. הכתיבה קצת משעממת,מרוחה. אני חושבת שלסיפור כזה נפלא מגיע להיכתב בצורה יותר מעניינת.

רם אורן הוא סופר להמונים. ככזה, הוא משתמש בכל טכניקה אפשרית ליצור עניין בקורא, גם אם זה פוגע באיכות הסיפור. את הטכניקה שלו רואים כבר בכריכה:הוא שותל את המילים "סיפור אמיתי" מתחת לכותרת הספר, על הכריכה, כדי לעורר יותר עניין במי שייתקל בספר. הרי סיפורים אמיתיים על דמויות אמיתיות נוטים תמיד לעורר עניין. טוב שהוא לא שתל את המילים "קחו אותי!". אה, כן, הוא גם שם תמונה של האומנת והילד. טוב, נו, הוא צריך למכור את הספר, לא?מעבר לכותרת מנסה אורן "לנפח" את העלילה על ידי כך שהוא מספר סיפור שלם סביב דמויות משניות בסיפור. לדוגמא, הוא מתחיל בסיפורו של מיכאל סטולוביצקי והאומנת שלו גרטרודה (הדמויות הראשיות). במקביל, הוא מתחיל סיפור של גרמני בשם קרל וינר הנשוי לאשה יהודייה. במשך כל הספר חיכיתי לרגע שבו שני הסיפורים ייפגשו. למרבה אכזבתי, המפגש בין אותו גרמני לבין מיכאל והאומנת שלו - הסתכם בארוע קצר וחד פעמי. אמנם באותו ארוע הקצין הציל את חייהם של מיכאל וגרטרודה אבל האם זו הסיבה היחידה לספר עליו סיפור שלם ולבזבז את זמנם של הקוראים? הוא גם מספר את סיפורה של הבת של אותו קצין. אבל בעצם - הבת הזו לא השפיעה בכלל על הדמויות הראשיות! הדבר חוזר על עצמו במקרה של אייק אהרונוביץ'. שוב, אורן מספר את סיפורו, כאשר "פשעו" היחיד של אותו אדם הוא - הוא היה רב החובל בספינה עליהם הפליגו גרטרודה ומיכאל. נו, באמת.
השפה אמנם קולחת. הסיפור אמיתי. יש גם תמונות שמראות את האנשים עליהם מסופר הסיפור. וואוו. אבל במקום "לגלוש" ולספר סיפור על אנשים שלא ממש השפיעו על העלילה או שהשפעתם הייתה מזערית היה מקום, לדעתי, להתמקד יותר בדמויות העיקריות, גם אם זה יגרום לספר להיות קצר יותר.
בספרו "השבועה" אורן אינו עוסק בתובנות, במוסר השכל, או בעומק הנפשי של הדמויות.וזה גרם לי להרגיש שהדמויות רדודות. הספר היה נחמד, העביר את הזמן בכיף, וזהו. לא מעבר לזה. וחבל, כי הסיפור האמיתי העומד מאחורי הספר - הוא באמת סיפור מדהים.

מסופר על השואה. כתיבת ספר זה אינה בצורה שמרתקת ומלהיבה להמשיך לקרוא. כל דבר שקשור בשואה הוא כואב ומצער. קראתי את כל ספריו של רם אורן. את רובם אהבתי מאוד. יש לו סגנון קבוע בספריו שמרתקים וסוחפים.
הספר הזה יכל להיות הרבה יותר טוב אם היה מושקע בכתיבה כמו באחרים...

סיימתי לקרוא זה עתה את הספר בקריאה רצופה. זהו הספר הראשון שאני קורא מפרי עטו של רם אורן. בראיון טלוויזיוני בו השתתף הסופר יחד עם גיבור ספרו מיכאל סטולוביצקי, התוודעתי לראשונה, "בקצה המזלג" לסיפור חייו המרתק של מיכאל השזור באירועים היסטוריים ונקודות ציון מכריעות בתקומת העם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה. הילד מיכאל סטולוביצקי הינו נצר למשפחה יהודית עשירה ביותר המתגוררת בפולין. מיכאל גדל כילד תפנוקים ונהנה מטיפול צמוד והדרכה של אומנת קתולית מסורה – גרטרודה שמה. עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים, בעת שאביו שהה בצרפת לרגל עסקיו ולא יכול היה לחזור לפולין, אימו של מיכאל, בהיותה על ערש דווי, השביעה את גרטרודה לדאוג לבנה, להציל אותו מפני הנאצים ולהעלות אותו לארץ ישראל. רם אורן מתאר בכישרון רב את קורות הצלתו המופלאה של מיכאל בידי גרטרודה אשר קיימה לבסוף את שבועתה לאימו, הצילה תוך חירוף נפש אמיתי את מיכאל ועלתה עימו לארץ ע"ג אוניית המעפילים הידועה "אקסודוס". הספר נוגע גם בסיפורי משנה נוספים שהמרכזי שבהם הוא קורותיו של קצין אס אס שנשוי לאישה יהודיה ואב לבת אותה דאג למלט בעוד מועד לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. אני מעדיף שלא להרחיב כאן על הקשר שבין אותו קצין גרמני לבין מיכאל סטולוביצקי ולהשאיר את זה לקורא. בכל אופן, רם אורן כתב כאן ספר עיון היסטורי ביוגראפי מעולה שמסתמך על תחקיר מעמיק שערך מול הנפשות הפועלות (שעדיין בחיים), פשפוש בארכיונים שונים, כמו "יד ושם" וכו' וספרים הנוגעים בתקופה המדוברת. הסיפור מרתק ביותר, אורן כותב בשפה בהירה והקריאה שוטפת. הספר מומלץ ביותר לכל אדם באשר הוא אדם ובעיקר לבני נוער שהיסטוריה, לרבות זו הנוגעת לשואת העם היהודי, משעממת אותם )-:

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקרוא למשרד החינוך להכניס את הספר הזה לרשימת הספרים הנלמדים בבתי הספר.

בתקופת הקורונה קיבלתי ארגז מלא בספרים נהדרים ביניהם מספר ספריו של רם אורן. מאחר וספרים הם אהבה גדולה שלי קראתי בשקיקה הכל.
הספר הזה נגע לליבי עקב היותו מרתק על אהבה ומסירות נפש שקיימת לעיתים נדירות.
גרטרודה אשה נוצריה קושרת את נפשה במשפחה יהודית עשירה מאד בורשה ומשמשת כאומנת למיכאל הבן שאילו לא היתה קורית המלחמה הארורה היה ביליונר.
בעת העדרו של האב לרגל עסקים בפאריז הגרמנים פולשים לורשה ואם המשפחה מחליטה לברוח ביחד עם האומנת והבן במכונית הקדילק הנהוגה ע'י נהג המשפחה. בדרך הנהג זורק אותם מהמכונית לא לפני שהוא חוטף ממנה את התיק אשר עם הכסף והתכשיטים שהיה אמור לקיים אותם בבריחה. מכאן מתחיל סיפור התלאות של האומנת והבן. האם משביעה את האומנת לדאוג למיכאל ולהביאו למקום מבטחים. גרטרודה האומנת מבטיחה.
בצד הסיפור המופלא הזה ישנם עוד סיפורים מדהימים של אותו קצין אס אס שהיה בעצמו נשוי ליהודיה ואב לבת (שהספיק למלטה לפלשתינה וכאן הקימה בית וברבות השנים דאגה לספר את סיפורו של הקצין הנאצי שעזר ליהודים רבים...)
לחלק מהדמויות היו נקודות ממשק.. באיזשהו מקום קראתי שרם אורן בכלל רצה לכתוב על האוניה "אקסודוס" אך כששמע את הסיפור המופלא של גרטרודה ומיכאל שינה דעתו. כמובן שסיפור עלייתם היתה באוניה וכל השתלשלות האירועים בה..
מיכאל עבר לגור בארצות הברית שם הקים עסק וניסה לממש ולהחזיר אליו את רכוש המשפחה כמו ניצולים רבים..
גרטרודה הוכרה כחסידת אומות העולם ונקברה בחלקה המיועדת לחסידי אומות העולם.
כמו שציינתי ספר מרתק ומומלץ ביותר

זהו סיפור מותח ואמיתי על חסידת אומות עולם פולניה בשם גרטרודה, שהיתה אומנת של ילד יהודי קטן. לפני שהוריו הופרדו ממנו, נשבעה גרטרודה לאמו שתשמור על הילד ותגדל אותו כיהודי. הסכנות הרבות שארבו לשניים בפולין הכבושה ע"י הנאצים, כשחיילי אס אס וסוכני גסטפו שורצים בה, העלו את הסיכון. למרות כל זאת, תוך חירוף נפש ממשי, שמרה גרטרודה על הילד עד לסוף המלחמה. דרכם של השניים מצטלבת במהלך העלילה, עם סיפורו של קצין אס אס שהיה בעברו נשוי ליהודיה ושהציל את הילד ממוות ודאי במהלך חיפוש אקראי ברחוב (שלא תבינו לא נכון, חלילה לי מלנסות להציג אותו כגיבור, כל מי שלבש מדים נאציים הוא בן מוות).
הספר מותח לאורך כל העלילה ואני מאוד ממליץ עליו, כדי ללמד זכות ברבים על חסידי אומות העולם.

סיפור יפיפה אנו היהודים הנודדים (בעבר) עם כל הצורך לשמירה על קשר כלשהו עם הגויים אזי, מסתבר שישנם אנשים טובים באמצע הדרך וצריך לאמר זאת בקול רם. יש לזכור זאת ולהעביר זאת הלאה