ביקורת ספרותית על יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר - או : פנינים לחזירים מאת קורט וונגוט
ספר בסדר

---

אם היה אפשר לתת ניקוד של חצאי כוכבים, הספר הזה היה זוכה ל 3.5.
אני חושב שמלכתחילה הציפייה מקריאת ספר נוסף של קורט וונגוט הייתה עצומה.
"בית מטבחיים 5" ו"עריסת חתול" היו כל כך נהדרים עבורי, שכל כך התרגשתי לפני שקראתי עוד ספר של קורט וונגוט.

הספר לא גרוע, ממש לא. יש כאן ביקורת בעיקר על התאווה לכסף ועל מוסר העבודה הקפיטליסטי האמריקאי. אבל העלילה מתוסבכת מדיי, ולא ממש הרגשתי שהיא מגיעה לאנשהו. בעיקר "סיפורי רכילות" מוזרים על אנשים מטורללים.

השפה בספר מאוד בוטה (יותר משני הספרים האחרים שקראתי), אבל הספר הצחיק אותי גם יותר משני הקודמים. לחובבי ההומור הוולגרי :)
גם הצחיק אותי ההשתלבות של כל הדמויות, שהיא לכאורה מקרית ואקראית. בכלל, למיטב הבנתי, רוב הדמויות כאן שזורות גם מספרים אחרים (לאדון רוזווטר התוודעתי לראשונה בספרו "בית מטבחיים 5", שיצא דווקא אחרי הספר הזה).
יש גם הומור "עצמי" על ז'אנר המדע הבדיוני, בדמותו של קילגור טראוט, סופר מדע בדיוני שאף אחד לא קורא את ספריו למעט גיבור הספר. לכל אורך הספר מוזכרים ספרים שכתב קילגור (דמות בדיונית), וכל העלילות הן מסוג המדע הבדיוני הרדוד וההזוי ביותר (אחד מהספרים הללו, "ונוס על צדפה", יצא באמת לאחר כתיבת הספר על ידי סופר שרצה לעשות מחווה לדמות הבדיונית קילגור טראוט).

אני מניח שהלקח, לספרים הבאים של וונגוט (יש לי כבר בספריה את "ארוחת בוקר של אלופים" באנגלית, מחכה לקריאה) הוא לא לבנות ציפייה גדולה מדיי, ואז אולי אני לא אעצור באמצע הספר ואגיד "שיט, חשבתי שזה יהיה יותר טוב, אני מקווה שאני אצליח לסיים את זה" (הצלחתי בסוף)

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר - או : פנינים לחזירים