הגעתי לספר בגלל העטיפה, נשארתי בגלל ההמשך...

הצילום של הספר משך את עיני ובהמשך גם תקצירו. אבל... עוד לפני שהתחלתי את הספר הוא הזכיר לי פרשיה שהיתה פה בארץ לפני מספר שנים שבו אב המשפחה (שוטר או קצין משטרה) ירה באשתו שגם כן היתה שוטרת וכן בשני ילדיהם (משפחה נורמטיבית בהחלט) ולמיטב ידיעתי עד היום לא פורסם בתקשורת המניע של הרצח. זיכרון זה קצת הפריע לי במהלך הקריאה כי הרגשתי שהסופרת כביכול "התלבשה" על איזו פרשיה מוכרת ומכאן יצאה לכיוונים משלה. דמיון נוסף שניתן לראות הוא בעצם בדמות של המספרת שהיא שוטרת במשטרת ישראל שמספרת לנו את הסיפור.

בכול אופן סקרנותי גברה עלי וכך התחלתי אט אט והתקדמתי בעלילה. באופן כללי, הספר טוב, הוא מעניין, זורם, ומותח, השפה קצת פשוטה אבל לא משהו שגורע מהמתח. הנושא מסביב העוסק בחברה הדתית מסורתית היה מאוד מעניין ופתח לפני צוהר לסוג משפחה או קהילה שלא ממש הכרתי מקרוב. הסופרת עוסקת בנושא רבות במהלך העלילה ואף מתיחה ביקורת במשפחות אלה.

לסיכום - למרות הביקורת שיש לי קצת על הדמיון בין האירועים ו/או הפרטים, אני בהחלט ממליצה למי שמבקש להעביר כמה שעות מעניינות ומותחות.

סיימתי לקרוא את הספר לפני מספר ימים ואני עדיין לא יכולה להירגע ממנו. ספר קשה, מאוד לא פשוט לעיכול. הוא עמוס, צפוף, דיאלוגים קשים. ככל שהקריאה מתקדמת מתגלה יותר ויותר מורכבות הדמויות והיחסים ביניהן.
למרות כל הנ"ל מצאתי אותו כסוחף, מעניין, ומותיר המון חומר למחשבה.

ממליצה, אך מסייגת. לא מומלץ לבעלי לב רגיש, אמוציונליים וכד'. אצלי הבטן התהפכה מספר פעמים בקריאה.

נתקלתי בספר במקרה, באחד משיטוטי בסיפריה. התחלתי לקרוא ולא יכולתי לעזוב אותו מהידיים. הרגשתי שאני נשאבת פנימה לתוך עולמה של המספרת. נושא הספר מאוד לא פשוט בלשון המעטה. הוא מספר את קורותיה של אשה (אמיצה וחזקה) אשר החליטה לקחת את גורלה בידיה ולברוח עם שלושת ילדיה מבעלה האלים אותו היא מכנה בספר: חורש רעתי. לאורך הספר מתארת המחברת את קורותיה למן תחילת הבריחה וכל אשר עבר עליה ועל ילדיה עד ליום קבלת הגט. המסע שהיא עוברת הוא מסע קשה, מטלטל, ולא יכול להשאיר את הקורא אדיש. מומלץ לכל אדם לקרוא, להפנים, ולזכור שאסור בשום אופן להבליג ולשתוק כנגד אלימות במשפחה וזה לא משנה אם זו אלימות נפשית, פיזית, כלכלית או אחרת.

הבן הטוב. ספר דרמטי וחזק במיוחד. כבר מהעמוד הראשון מאוד התחברתי ואהבתי את סגנון הכתיבה של גולדן. הוא כותב ישיר, בוטה וללא התיפיפות מיותרת. סיפרו הוא סיפור אוטוביוגרפי, המספר בעצם את סיפור חייו ומשפחתו המאמצת מהימים שהוא ואחיו גרו במוסד היתומים דרך האימוץ ועד להיותו אדם בוגר בעל משפחה. סיפור חיים מאוד לא פשוט עבר על שי. דרך הכתיבה והזיכרונות הוא מעביר אותנו הקוראים בכל רחשי ליבו, מעוויו, וכעסיו הרבים. ויש המון המון כעס.

לכל אורך הספר הרגשתי שכתיבתו של גולדן היא מאין תרפיה. שהוא מוכרח לספר שכולם ידעו כי אחרת הוא עוד שניה מתפוצץ.

לאורך הספר ציפיתי לסוף טוב, אבל לא היה כזה. כנראה שהחוויות של גולדן לא איפשרו, ואולי זה נובע מאופיו. לצד האמפתיה שחשתי כלפיו, הרגשתי לעיתים גם כעס על כך שלא ידע להעריך את מה שעשו בשבילו, וכן על חלקיו האגואיסטיים באישיותו.

בכל אופן, ספר מומלץ מאוד, יחד עם היותו מאוד לא קל לעיכול.

קניתי את הספר בעקבות המלצה שקיבלתי, ואני מוכרחה להודות שנהנתי עד מאוד.

הכתובים הסודיים, ספר חזק מאוד ודרמתי. התחברתי לעלילה בקלות, הספר עצמו מאוד סוחף, מעניין ואין בו רגע דל.

הספר עצמו אורג בתוכו את סיפורה של רוזאן בת המאה הנמצאת בבית משוגעים ובו היא כותבת את זיכרונותיה ואת הארועים שהובילו אותה להגיע לאן שהיא נמצאת כיום. במקביל אליה קיים הסיפור של ד"ר גרין הפסיכיאטר שמטפל בה ודרכו אנו למדים דברים נוספים על רוזאן. שתי נקודות המבט נשזרות במקביל כאשר כל צד מספר את הסיפור מנקודת מבטו.

לגבי סוף הספר... יש שיגידו בנאלי, צפוי מראש, קיטשי, האמת... אני הופתעתי. לזה לא ציפיתי!!!

הספר המשיך להעסיק אותי עוד מספר ימים, וכנראה אשוב לקרוא אותו פעם שניה באחד מן הימים כי יש לי תחושה שאולי פיספסתי עוד כמה נקודות למחשבה.

ספר נחמד. מעין אוטוביוגרפיה של השחקנית. הספר מתאר בגוף ראשון זיכרונות ואנקדוטות מחייה של גילה ומשפחתה בעבר. הספר מלווה בחלקו בתמונות.

קצת התאכזבתי ממנו כי ציפיתי למשהו קצת יותר עמוק ומעמיק, אך בסה"כ הוא נותן מעין הצצה לחייה המורכבים,הססגוניים, ומלאיי הפעילות שכל כך מאפיינים אותה.
אישיותה וחייה של גילה מעניינים מאוד, ובהחלט ניתן לקבל מהם השראה, וכוח.

ספר מיוחד מאוד, שונה, כתוב בצורה של מכתבים. נכתב ע"י סופר יפני. העלילה זורמת, מעניינת ובקלות נכנסים לאוירה היפנית, ולצבעים המיוחדים של הנופים. קצב הכתיבה מרגיש איטי, אך יחד עם זאת הדמויות מאוד סוערות, ונרגשות.
אהבתי מאוד את הספר, והצטערתי שנגמר. בשמחה הייתי ממשיכה ללמוד עוד ועוד על הדמויות ועל קורותיהם. הסוף המשיך להעסיק אותי עוד כמה ימים...

מומלץ מאוד!!!

ספר מעולה!!! לא יכולתי לעזוב אותו עד הסיום המפתיע. מומלץ בחום