ביקורת ספרותית על צלמית מאת לאה איני

---

אני אומר: אין עם מי לדבר!!! במדינת ישראל עתירת התרבויות, הלאומים והדתות נחוץ להוסיף את ה"רב תרבותיות" כמקצוע חובה נוסף בתוכנית לימודי הבגרות. אדם יכול לעבור חיים שלמים בלי שיכיר ולו במעט את המורכבות התרבותית, של שכניו הרוסים, הערבים, האתיופים, וכול'. במסגרת מקצוע זה ראוי לכלול יצירות ספרותיות "רב תרבותיות", והסיפור "צלמית", בהחלט שייך לקטגוריה זו. במרכז הסיפור משפחה של עולים מרוסיה הלבנה שהגיעו לישראל בשנות ה 90 של המאה העשרים, שנים של שיא בעלייה מחבר העמים לישראל. הסופרת מציגה את ההתמודדות של המשפחה מול סטריאוטיפים ישראלים מוכרים ביחס לחברה הרוסית: בחורות רוסיות זולות, זונות, רוסים מסריחים, שתיינים. הסופרת מציגה את האגרסביות של החברה הישראלית מול החברה הרוסית, באמצעות "השכנה הזיתנית" הים תיכונית, חסרת הטקט והרגישות ואת הרגישות של אניה הרוסיה לביקורת זו מול האדישות של אולג בעלה. מומלץ לתלמידים ולחובבי קריאה סוציולוגית באשר הם.

» ביקורות נוספות של אלי אביר
» ביקורות נוספות על צלמית