ביקורת ספרותית על דרך ארוכה - זיכרונותיו של ילד-חייל מאת ישמעאל ביאה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 באפריל, 2010
ע"י דולדול


ספר זה אינו ספרות שבאה מן הדמיון אלא זהו יומן קשה לקריאה וכמעט בלתי יאומן, המתאר את הזוועות שקרו בסיירה לאון.
בסיפור הנובע מנסיון אישי מתוארת יכולת השרדות של ילדים בתנאים שרק השואה יכולה אולי להדמות להם. ילדים הבורחים במשך שנים מקבוצות טרוריסטים שודדים בוזזים שרוצחים את כל מי שהם פוגשים על מנת להשיג אוכל ולהשרד.
עם הזמן הילדים האלה "מגויסים" ל"צבא" והם עצמם שודדים בוזזים ורוצחים את כל מי שהם פוגשים על מנת להשיג אוכל ולשרוד. כדי שיוכלו לבצע זאת הם מוזנים בסמים קשים וקלים.
המחבר ניצל מגורל אכזר זה בעזרת יוניצ"ף שאיפשרה לכמה מהילדים הצעירים ביותר לעבור גמילה מסמים בתנאי פנימיה מוגנת.
בקריאת הספר הזה שאלתי את עצמי לא פעם אחת האם הרויחו האפריקאים מביטול הקולוניאליזם. האכזריות של בני אותה אומה אחד כלפי השני היא ודאי גרועה בהרבה מהשלטון הזר.
כמו כן נראה כי ההתנהגות האנושית גרועה בהרבה מחיות.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ