אניהואתגר קרת6יש אנשים גאונים בעולם הזה, אתגר קרת הוא אחד מהם. צורת הכתיבה שלו היא מיוחדת במינה, כל כך מדהימה וסוחפת. אני יכולה לשבת שעות מבלי לזוז ולקרוא. עוד סיפור ועוד סיפור ועוד ועוד... אהבתי את כולם, באמת. הייתי מופתעת שהספר נגמר כל כך מהר, 34 סיפורים לא הספיקו לי, רציתי יותר. אני אוהבת את "אניהו" יותר מ"צנורות", למרות שגם "צנורות" הוא מהמם, אבל ממנו לא נהנתי כמו שנהנתי מ"אניהו". בקובץ הזה אתגר קרת כותב אחרת, הסיפורים בו הם יותר טובי לב, יותר אנשים טובים, אני לא יודעת איך להסביר את זה... אבל ב"צנורות" הסיפורים היו כועסים, גיבורי הסיפורים היו עצבניים, במיוחד על נשים, איכשהו כל הנשים בסיפורים היו (סליחה על המילה) זונות. כאן לא הרגשתי שום עצבים, ההפך הכל כל כך מתוק ונחמד, שום כעס. בקיצור, אני נורא אהבתי את "אניהו" וממליצה מאוד לקרוא.
חלום ליל קיץ [ספרית פועלים]ויליאם (וויליאם) שייקספיר (שקספיר)6מחזה מאוד משעשע ומצחיק! במחזה זה, ויליאם שייקספיר מעביר ביקורת על הרגש המדהים שנקרא אהבה. אהבה באה וחולפת, ואצל הגיבורים במחזה היא באה וחולפת מהר מאוד. כמה טיפות של שיקוי מפרח מכושף... ופוף, אין יותר אהבה. הרמיה וליסנדר - הרי לפני רגע הייתם כל כך מאוהבים, ורציתם לברוח יחד אל היער מפני שלא נותנים לכם לאהוב. טיפה אחת ויחידה מהשיקוי והכל נגמר. והזוג השני הם הלנה ודמטריוס, הלנה המסכנה כל כך אוהבת את דמטריוס, והוא אוהב את הרמיה. פאק שדון קטן ושובב, עושה טעות קטנה, אך התוצאה שלה גדולה. הגלגל מתהפך, לפני רגע גם דמטריוס וגם ליסנדר אהבו רק את הרמיה, ופתאום שניהם מתאהבים בהלנה, פשוט כי פאק התבלבל. לאחר שקראתי את המחזה, חשבתי שאולי כוחה של אהבה אינו גדול כמו שחשבתי. אפילו ללא כל שיקוי, אהבה יכולה לבוא מהר ויכולה לחלוף מהר. ככה הם החיים.
צנורות (זמורה-ביתן)אתגר קרת14את סיפוריו של אתגר קרת התחלתי לקרוא לא מזמן. הכרתי רק סיפור אחד שלו "הצפירה", וזהו בעצם. לפני חודשיים, התקיימה פגישה בנצרת מטעם פרוייקט של "קשת", שאני הולכת אליו כבר שנה שנייה, עם אתגר קרת בכבודו ובעצמו. אתגר קרת הוא בן אדם מדהים! כל כך כיף להקשיב למה שהוא אומר. הוא דיבר איתנו על סיפורים קצרים, הוא נתן לנו עצות וסיפר על הסיפור הראשון שכתב עוד בצבא. הוא סיפר על עצמו ועל משפחתו, סיפר שהיה חייל גרוע מאוד והמפקד שלו שהיה אדם מאמין, אמר לו איזו פעם אחת, "אתגר, אני מאמין שאלוהים ברא כל דבר לשם מטרה מסוימת, אבל תהרוג אותי.. אין לי מושג לשם מה הוא ברא אותך" :) אבל כעת ידוע שאלוהים ברא את אתגר קרת בכדי שיכתוב סיפורים מהממים שיגרמו לנו לקוראים, להחסיר פעימה. אחרי אותה פגישה, הזדמנות של פעם בחיים להיות בחברתו של אדם כל כך חכם ומיוחד, אני לקחתי את הספר "צנורות" וקראתי את כל סיפוריו. אולי אתגר מרבה להשתמש קצת יותר מדי בקללות, ולפעמים הייתי מעדיפה שהוא ימנע משימוש בהן... אולם זהו סגנון הכתיבה האישי שלו. ממליצה לכולם לקחת טעימה מהעולם המדהים של אתגר קרת.
אילוף הסוררת [תמוז]ויליאם (וויליאם) שייקספיר (שקספיר)12אני פשוט אוהבת את המחזות של ויליאם שייקספיר הגאון, המלך והרשימה עוד ארוכה... "אילוף הסוררת" זהו מחזה קומי, מצחיק ומאוד משעשע. למרות שמצד אחר, בחיים לא הייתי קוראת למחזה הזה קומדיה. קטרינה "הסוררת" שונאת גברים, פמיניסטית, אלימה ופשוט רעה! קשה להאמין שגבר נורמלי ירצה לשאת לאישה נערה כמוהה, אך הנה מופיע פטרוקיו החצוף, המתנשא והמגעיל שמחליט לשבור את הקרח הזה ולכבוש את ליבה של קטרינה חמת המזג. קטרינה לא מסכימה כמובן, ובפגישה הראשונה שלהם הם מנהלים דיאלוג מצחיק, קרב מילולי של העלבות וירידות אחד על השני. אולם לא האב, ולא פטרוקיו בעצמו לא מסכימים לקבל את סירובה לחתונה. וכך נוצר זוג, פטרוקיו וקטרינה. פטרוקיו מודע לכך שאם הוא לא "יאלף" את אישתו הסוררת, חיי הזוגיות יהיו פשוט נוראיים ובלתי נסבלים. וכאן מתחיל "אילוף" אכזרי, נורא וחסר כל רחמים. פטרוקיו מרעיב את קטרינה, לא נותן לה לישון, מתייחס אליה בגסות ומתעלל בה כהוגן. בסופו של דבר קטרינה נכנעת, היא פשוט מפסיקה להילחם בו. בסוף המחזה קטרינה נושאת מונולוג ארוך מאוד, שבו היא מפרטת ומסבירה על מקומה של האישה ועל מעמדה בחברה. היא אומרת שהאישה חייבת להתייחס אל בעלה כאל אדונה, להקשיב לו ולעשות כל מה שיאמר. פשוט להיות אישה אוהבת ונאמנה, שאין לה דעה אישית וזכות להביע דעה כולשהי. אישית אני מתעבת את המונולוג הזה, וכל כך לא מסכימה איתו. מדוע בדיוק האישה חייבת להיכנע כך לבעלה ולחיות כמו בבית כלא שבו אין לה שום זכות דיבור? למרות הכל, אני מאוד אוהבת את המחזה הזה. וזאת הסיבה שבחרתי בדיאלוג ממנו בשביל בגרות בתיאטרון שתהיה לי השנה. בחרתי בדיאלוג בין פטרוקיו לקטרינה שהם מנהלים בפגישה הראשונה שלהם. דיאלוג מאוד קומי ויפה, אך אני חוששת מכך שאולי לא אצליח לשחק את קטרינה נכון. בכל זאת אני בחרתי במחזה של ויליאם שייקספיר! שיהיה לי בהצלחה... ממליצה לכולם ולא יוצא מן הכלל לקרוא את המחזה הזה!!!
הלילה השנים עשר; או כרצונכםויליאם (וויליאם) שייקספיר (שקספיר)12איך אני אוהבת את המחזה הזה!!! הקומדיה הכי מדהימה של שייקספיר, הכי מוצלחת! עלילה גאונית! המחזה הזה מלווה אותי מגיל 12 או 13, ואני תמיד אאהב אותו נורא. שני אחים תאומים זהים, אח ואחות מאבדים זה את זו בסערה נוראית. האח ניצל וכך גם האחות, אך איש מהם אינו יודע על כך. ויולה האחות חושבת שאחיה סבסטיאן מת בסערה, וסבסטיאן חושב שויולה היא זאת שטבעה בלב ים. אני כל כך אוהבת את הדמות של ויולה, הרעיון שלה להתלבש בבגדי נער וללכת לשרת את אורסינו היה גאוני! היא הפכה למשרת הכי יקר לאורסינו, הוא סיפר לה על אהבתו העצומה אל אוליביה, על רגשותיו וביקש ממנה שתלך ותשיג את אהבתה של אוליביה בשבילו. הכל היה יכול להיות נפלא, אילו ויולה המסכנה לא היתה מתאהבת כל כך באורסינו, וסובלת. כמובן שלמחזה יש סוף טוב, ומצחיק ומרגש (לדעתי הסצנה שבה ויולה וסבסטיאן נפגשים, היא מאוד מרגשת). ממליצה בחום! גם לאלה שלא אוהבים לקרוא מחזות ולא מתחברים לתיאטרון! הלוואי שאני אוכל אי פעם לשחק את תפקידה של ויולה...
מהומה רבה על לא-דברויליאם (וויליאם) שייקספיר (שקספיר)6אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את המחזות של שייקספיר, שייקספיר הוא המחזאי האהוב עלי ביותר. המחזה הראשון שקראתי בחיי היה של שייקספיר "רומאו ויוליה", ולאחר מכן אני קראתי את המחזה "מהומה רבה על לא דבר". המחזה הזה אכן מרשים, כמו כל המחזות של שייקספיר... אולם הוא כל כך שוביניסטי!!! כלומר מדוע שייקספיר חשב שנערה תסלח לחתן שלה, שעזב אותה והשפיל אותה לעיני כל האורחים? איזו מין נערה תוכל לסלוח על מעשה שכזה??? הכי הרבה אהבתי את הדמות של באטריצ'ה, היא כל כך מצחיקה, עוקצת, אך עם זאת היא דמות רגישה ורומנטית. היא מאוד דאגה לבת דודתה הרו, היא רצתה לנקום בקלאודיו על כך שפגע בה בצורה כה איומה. כמובן שאין ספק שבנדיקט ובאטריצ'ה הם זוג מושלם, למרות שלא הצליחו להסתדר במשך זמן רב והיו רבים בלי סוף. אני אוהבת את המחזה הזה, וממליצה לכולם לקרוא אותו.
מבט מגן עדןאליס סיבולד10כשלקחתי לידי את הספר הזה, לא חשבתי שהוא יהיה כל כך עצוב, וכל כך ישפיע עלי. אני זוכרת כמה פחדתי להמשיך ולקרוא את הספר, לאחר שקראתי את הפרק הראשון שבו תואר בפרטי פרטים מקרה איום ונורא של אונס. פחדתי להיתקל במשהו נוסף שיגרום לי לצמרמורת, ולתחושת גועל. כבר בפרק הראשון הבנתי שהספר הזה שונה מכל ספר אחר שקראתי, מפני שסוזי סלמון, הגיבורה הראשית של הספר, אשר נרצחה בגיל 14 בלבד, לא התכוונה לעזוב את העולם הזה ככה סתם מבלי לחזור ולצפות בקרוביה ולקוות בכל ליבה שהרוצח שלה יענש, מגן העדן המושלם שלה. לא קראתי עדיין ספרים שבהם מתואר גן עדן, החיים שאחרי המוות. סוזי סלמון הקסימה אותי באופייה, גרמה לי לבכות ולרחם עליה. כל כך כאב לי שהיא איננה יכולה להיות עם משפחתה האהובה, אך הכי כאב לי שהיא לא יכולה להיות יחד עם ריי, הבחור שאותו אהבה ואשר אהב אותה. הבחור הראשון והיחידי בחייה, אשר נשק לה במסדרון בית הספר. כמה שנאתי ותיעבתי את השכן המפלצתי, שרצח ואנס את סוזי. רציתי להרוג אותו בעצמי, רציתי שיכאב לו, שהוא יסבול כמה שיותר. סוזי סלמון תמיד תישאר גיבורת הספר האהובה עלי, ואני תמיד אחשוב עליה ועל הספר הזה.
עד שניפגשאורית עוזיאל9הספר "עד שניפגש" לא רק גרם לי להנאה רבה, הוא גם לימד אותי דברים נוספים על התקופה שבה הילטר שלט בגרמניה. היהודים היו חייבים לברוח ולהסתתר, בכדי לא להיהרג. פאול גיבור הספר, בחור יהודי-גרמני עוזב את ארץ מולדתו גרמניה ומתחיל לנדוד בארצות אחרות. הוא פוגש את אלזה, פליטה יהודיה אשר גם נאלצה לעזוב את גרמניה, ושניהם מתמודדים עם קשיים רבים. הם מתאהבים זה בזו, וחיים ביחד בצרפת בבית מלון. לאחר שפורצת מלחמת אזרחים בספרק, פאול מחליט לעזוב את צרפת ולהצטרף לקבוצת מתנדבים מארצות שונות בכדי להילחם. הוא אינו יודע אם ישאר בחיים, ואינו יודע האם ישוב ויפגש שוב עם אלזה אהובתו. אהבתי את הספר הזה מאוד, הוא תרם לידע שלי המון. אחרי סוכות אמור להיות לי מבחן בהיסטוריה על היטלר וחוקי נירנברג, והספר הזה עזר לי מאוד להבין את החומר.
נ.ב. אני אוהב אותךססיליה אהרן4הספר "נ.ב. אני אוהב אותך" השפיע עלי מאוד, הוא גרם לי לצחוק, לבכות ופשוט להנות. הספר מספר על התמודדות של אישה צעירה, עם מותו של בעלה שאותו היא כל כך אהבה ואוהבת. גרי הוא בעלה של הולי, אשר רצה שגם לאחר מותו, הולי אישתו תמשיך לחיות באושר ולא תשבר. בהתחלה הולי אכן נשברת, היא מסרבת לצאת מהבית ולא רוצה לראות אף אחד. אולם גרי הבעל הדאגן והנפלא, כותב לפני מותו, רשימה של 10 דברים שאותם הולי נדרשת לבצע במשך שנה. הרשימה מחולקת ל-10 מכתבים שאותם הולי פותחת כל חודש, ובכל מכתב גרי מצווה עליה לעשות דבר מה. לפעמים דברים מאוד מביכים, כמו לשיר בתחרות קריוקי, או דברים מהנים כמו לצאת לחופשה עם שתי חברותיה הטובות ביותר. גרי לדעתי הוא בנאדם מדהים, הוא כל כך אהב את אישתו והיה מוכן לעשות למענה הכל, למרות שהיו רבים הרבה ומתווכחים. אין הרבה גברים בעולם שבאמת אוהבים את נשותיהם, כמו שגרי אהב את הולי. הוא פשוט מלאך. אני ממליצה לכולם לקרוא את הספר המהמם הזה, הוא יגרום לכם לצחוק ולבכות כמו לי, אני בטוחה בזה.
קיקי סטרייק - המסע לעיר הצלליםקירסטן מילר0ספר נהדר הרפתקה מצויינת אבל קיקי סטרייק לא מובנת שהיא גיליתי שהיא הנסיכה האבודה של פוקרוביה אחרי שאימא נהרגה על ידי אחותה הצעירה הרעה אבל לא אהבתי את השמות של הבנות כמו אננקה למה הסופרת לא קראה לה אניקה וללוס למה לא קראה לה לוסי בקיצור די אהבתי קצת התייאשתי אבל היו שם גם שגיאות כתיב בתרגום!
קיקי סטרייק - המסע לעיר הצלליםקירסטן מילר0המופלאות באמת עשו עבודה טובה בחקר עיר הצללים. אבל יש בניו יורק עיר "נסתרת" הרבה יותר מגניבה! עוד מידע ניתן למצוא באתר newgrounds, בסרטון הקרוי soul city. אין דלת אין שער אין מנהרה רק הסרט אי שם בניו יורק...
קיקי סטרייק - המסע לעיר הצלליםקירסטן מילר0התחלתי לקרוא את הספר רק כי לא היה לי משהו אחר לקרוא. זאת לא הייתה החלטה רעה, אבל הדבר הראשון שעלה לי בראש היה:'למה?! למה אננקה? למה?! הסופרת לא הייתה יכולה לבחור שם כמו לוסי או משהו?!1 כל הזמן התבלבלתי וקראתי אנקקה. ותאמינו לי שזה לא כיף. חוץ מזה העלילה משעשעת, זורמת, כיף לקרוא, קיקי סטרייק קצת לא מובנת אבל זה מסתדר... ממליצה אבל לא בחום...
קיקי סטרייק - המסע לעיר הצלליםקירסטן מילר0אחד הדברים שכל כך יפים בספר הזה..זה העובדה שזה ספר לבנות אבל לא ספר בנות.. נכון שזה נשמע אותו הדבר,אבל יש הבדל.. ספר בנות-זה סיפור אהבה קייץ' עם דגש גדול על בנים,בגדים וכל גיל ההתבגרות בכללי.. ספר לבנות-זה ספר שלא אמור לעניין בנים (כמובן שספרי בנות גם נכללים בזה). וזה ספר לבנות מהסוג הטוב,ספר אקשן שהגיבורות הן בנות בלבד, הבנים היחידים שמוזכרים שם הם שוליים וחסרי חשיבות בעלילה.. בקיצור ספר לבנות שכבר משתעממות מהקייץ' ומחפשות משהו יותר מרענן ומסוכן..