ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 29 במרץ, 2010
ע"י shortcuts
ע"י shortcuts
אתה, שלי / ארי דה לוקה
הוצאת הספרייה החדשה
שנת הוצאה 1998, בעברית 2003
מאיטלקית יורם מלצר ומנחם פרי
132 עמודים
מבין הנובלות של ארי דה לוקה, הכותב הנפוליטאני, המפורסמת שבהן היא "הר אדוני" (הר האלוהים, מוטדידיו). הרבה רעש היה סביב הספר הזה, והרבה המלצות חמות, אבל כנראה שאם הייתי קורא אותו בלי ציפיות גבוהות הייתי נהנה יותר כי קצת התאכזבתי. ובכל זאת נתתי לי עוד צ'אנס בנובלה בעלת השם המתיך את הלב "אתה, שלי". התחלתי לקרוא.
את תקציר גב הספר לא אביא כאן כי למען האמת הוא ארוך בערך כמו חמישית מהספר (מנחם פרי לא יודע לעצור את עצמו. חוץ מזה, הוא גם לא יודע לעצב עטיפות שפויות לספרים. חבל). אז אומר רק שהספר הוא סיפור התבגרות של נער בן שש עשרה על אי. הוא מתאהב בנערה ששמה קאיה (או כמו שנתגלה בהמשך – חיה), והאהבה שלהם מוזרה ביותר – דומה יותר לאהבה של אב לבת מאשר בין בחור לבחורה.
זהו עוד סיפור אהבה קצת שונה בסגנונו של דה לוקה, בדומה להר אדוני, שם מתוארים אהבה וסקס בין ילדים בני שלוש עשרה, בתמימות רבה. כאן האהבה מתוארת בחמימות, וגורמת לקורא לפרש אותה כמקום לברוח אליו שם תוכל לקבל הגנה ולהיות בטוח. אכן זווית ראייה מוזרה במקצת שמזכירה אהבה בן אב לבתו.
אומר שהספר הזה טוב יותר מ"הר אדוני". הר אדוני הרגיש לי מעושה, כמו סיפור אגדה אורבני. הספר הזה מכיל תיאורי אהבה שמרתיחים את הלב. ארי דה לוקה יודע לתאר בכתיבתו האיטית אך הזורמת. הוא כותב בקצב מיוחד, רוגע, ממכר. כיף מאוד לקרוא את הפרקים הקצרים שלו.
ובכל זאת קצת הכעיסה אותי העובדה שהספר מרגיש לי יותר מדי רומנטי. כמעט ציפיתי לראות עמוד בום בראש אחד מהעמודים מרוב שהספר הרגיש לי לא מציאותי, כמו שהעלילה מתפלשת בתוך בד מלמלה בצבע זהב. קצת לא טבעי. (מכעיס גם שלי אין ילדות כזו, שמלווה בנופים מקסימים כל כך.)
לסיום : ספר קצר ומענג על אהבה. מומלץ לשלוש שעות של רוגע טהור. אבל, כדי ליהנות מהספר הזה ומעוד ספרים של ארי דה לוקה, עדיף שלא לבוא עם ציפיות.
"'היה':פועל יחיד שרר בכל הטוב והרע שבאו על בני-האדם." (עמוד 14)
דור , 3.10
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
