אתה, שליארי דה לוקה4"אתה מתאהב מזווית חדה, טיפה מהצד, בתוך איזה חדר, ליד שולחן, או יושב לך בגן שהאחרים רוקדים בו לקצב איזו מוסיקה מטופשת והחלטית." הספר מצדיק את קודמו, וקסום ומבטיח בהמשכו בספר הקודם של ארי דה לוקה, 'הר אדוני', קיבלנו את כתיבתו הצרופה והנוגעת לתיאורי העיר נאפולי. אך היא מתבצעת במעין רובד אחיד, אזורו האישי של הנער. בספר 'אתה, שלי' - הקוראים מתוודעים אל מעבר לעולמו האישי של הנער המתבגר, ואל תוך עולמה של 'קאיה', בהמשך כנערה בעלת השורשים היהודים בספר. זהו גם תפקידו של הנער, לחקור ולגלות, ומעין של העצמה לספר הקודם ע"י לוקה, אשר הזכיר רגעים מזכרונות של גיבורים כלפי המלחמה. בנקודת ההתאהבות, החקירה על המלחמה ופענוח מוצא שורשי - מתגלה הנער כבעל הקשבה ובעל שיקול דעת. אך בדיוק בנקודה זו גם מגיעה התמסרות של אהבה לצד צעדים משולחי רסן. הספר מאוד מזכיר את הגילוי שעוברים הנערים ב 'שואה שלנו' - על התבגרותם והקשבתם.
אתה, שליארי דה לוקה4לספר 132 עמודים אבל הוא לא נקרא מהר בכלל. אתה קורא לאט לאט על הנער שיצא לחופשת דיג בדרום איטליה בקיץ וחייו השתנו. בדיוק כמו הזמן הארוך והסבלנות שצריך כדי לדוג דגים, ככה צריך לתת לספר הזה לחלחל לתוכך. שנות החמישים, שהגיעו מיד אחיר המלחמה, דור הנאצים הגרמנים שכחו מהר ועכשיו יוצאים לחופשה באיזורים החמים של אירופה, ילד איטלקי כבן שש עשרה שהוא המספר, לא מוכן לסלוח להם, ובמיוחד לא אחרי שהוא פוגש ילדה יהודיה, ניצולת שואה שכל משפחתה נרצחה והוא מתאהב בה, אבל לא כנער אלא כאביה שחזר דרכו.. ספר קסום ויפה על בגרות, דיג וטראומה שאי אפשר לשכוח.
אתה, שליארי דה לוקה4אתה, שלי / ארי דה לוקה הוצאת הספרייה החדשה שנת הוצאה 1998, בעברית 2003 מאיטלקית יורם מלצר ומנחם פרי 132 עמודים מבין הנובלות של ארי דה לוקה, הכותב הנפוליטאני, המפורסמת שבהן היא "הר אדוני" (הר האלוהים, מוטדידיו). הרבה רעש היה סביב הספר הזה, והרבה המלצות חמות, אבל כנראה שאם הייתי קורא אותו בלי ציפיות גבוהות הייתי נהנה יותר כי קצת התאכזבתי. ובכל זאת נתתי לי עוד צ'אנס בנובלה בעלת השם המתיך את הלב "אתה, שלי". התחלתי לקרוא. את תקציר גב הספר לא אביא כאן כי למען האמת הוא ארוך בערך כמו חמישית מהספר (מנחם פרי לא יודע לעצור את עצמו. חוץ מזה, הוא גם לא יודע לעצב עטיפות שפויות לספרים. חבל). אז אומר רק שהספר הוא סיפור התבגרות של נער בן שש עשרה על אי. הוא מתאהב בנערה ששמה קאיה (או כמו שנתגלה בהמשך – חיה), והאהבה שלהם מוזרה ביותר – דומה יותר לאהבה של אב לבת מאשר בין בחור לבחורה. זהו עוד סיפור אהבה קצת שונה בסגנונו של דה לוקה, בדומה להר אדוני, שם מתוארים אהבה וסקס בין ילדים בני שלוש עשרה, בתמימות רבה. כאן האהבה מתוארת בחמימות, וגורמת לקורא לפרש אותה כמקום לברוח אליו שם תוכל לקבל הגנה ולהיות בטוח. אכן זווית ראייה מוזרה במקצת שמזכירה אהבה בן אב לבתו. אומר שהספר הזה טוב יותר מ"הר אדוני". הר אדוני הרגיש לי מעושה, כמו סיפור אגדה אורבני. הספר הזה מכיל תיאורי אהבה שמרתיחים את הלב. ארי דה לוקה יודע לתאר בכתיבתו האיטית אך הזורמת. הוא כותב בקצב מיוחד, רוגע, ממכר. כיף מאוד לקרוא את הפרקים הקצרים שלו. ובכל זאת קצת הכעיסה אותי העובדה שהספר מרגיש לי יותר מדי רומנטי. כמעט ציפיתי לראות עמוד בום בראש אחד מהעמודים מרוב שהספר הרגיש לי לא מציאותי, כמו שהעלילה מתפלשת בתוך בד מלמלה בצבע זהב. קצת לא טבעי. (מכעיס גם שלי אין ילדות כזו, שמלווה בנופים מקסימים כל כך.) לסיום : ספר קצר ומענג על אהבה. מומלץ לשלוש שעות של רוגע טהור. אבל, כדי ליהנות מהספר הזה ומעוד ספרים של ארי דה לוקה, עדיף שלא לבוא עם ציפיות. "'היה':פועל יחיד שרר בכל הטוב והרע שבאו על בני-האדם." (עמוד 14) דור , 3.10
אתה, שליארי דה לוקה1ספר מקסים וענוג, המתאר באופן יפהפה סיפור אהבה בצל מלחמת העולם העולם השנייה. לטעמי, "אתה, שלי" יותר מוצלח מ"הר אדוני", שהינו הספר המפורסם והמדובר ביותר של דה לוקה. את הספר הזה קשה לעזוב באמצע.
