בעלילה המקורית והמורכבת של ספר זה שזורים מספר סיפורים. סיפור המסגרת מובא מפיו של מאיר, סופר מצליח ובעל הוצאת ספרים משלו, המאושפז בבית אבות סיעודי בעקבות אירוע אלימות שהביא לאירוע מוחי. את הסיפור כותב משה, האח המטפל בו והוא מוסיף עליו גם הרבה משלו. משה הוא טיפוס האוהב לעזור ולטפל, מגמגם שאינו זוכה ליחס מן החברה ונמצא תמיד בשוליים.
הכל מתחיל ממחסום הכתיבה של מאיר הגורם לו סבל ותסכול. כאשר מגיע לידיו כתב היד של ספר הביכורים של ערן נחום, הופך התסכול לקנאת סופרים. הספר הזה הוא כל מה שמאיר רוצה היה לכתוב. כדי לחפות על תסכולו הוא דורש מערן נחום שינויים וקיצוצים חסרי טעם בטקסט. ערן, הרואה במאיר סמכות-על בנושא הכתיבה, עובד על דרישותיו של מאיר עד שהוא נקרא לשירות מילואים.
בפיגוע במהלך שירות המילואים מוצא ערן את מותו ומכאן נפתחת בפני מאיר הדרך לגניבה ספרותית. כל זה הוא רק חלק מן העלילה. קודקוד חשוב אחר היא מירי קליין, אשתו השנייה של מאיר. היא חרדית שחזרה בשאלה והפכה לסופרת מצליחה של רומנים רומנטיים (בהם מאיר מרבה לזלזל). היא כותבת ספר חדש בו מתערבבים המציאות והדמיון בסערה.
הקודקוד השלישי הוא תומר, בנו של מאיר, הגר אצלו יחד עם חברתו נועה.לתומר אצה הדרך להתעשר ועל כן הוא מסתבך עם העולם התחתון. נועה היא בחורה סקסית המטריפה את הגברים שבסביבתה וגם היא שולחת ידה בכתיבה. בדירת המשפחה גר גם אסף, בנם הצעיר של מאיר ומירי וגם לו חלק בעלילה.
דמויות נוספות הם אביו של ערן נחום, מנהל בית ספר לשעבר שנכנס עמוק לעסקי הבורסה ובכך האיץ את הסיפור וגם הביא עליו את קצו ואלעד נחום, עורך-דין ואחיו הבכור של ערן.
העלילה היא קצבית ומרתקת ובכל פעם יש תפנית מפתיעה. הדמויות מאוד אותנטיות על האורות והצללים שיש בכל אחת מהן.
עולם הספרות על הציניות שבו ועל מלחמות הסופרים נחשף בצורה שאינה מחמיאה לו, בלשון המעטה.
אהבתי מאוד דווקא את דמותו של משה, האח הכותב את הספור. הוא רואה את האנשים ברגעיהם הקשים והמשפילים ויש לו תובנות חכמות על החיים ובכלל. הוא מרבה להמעיט מערכו וזה דווקא מעלה את קרנו.
הספר עורר בי עניין רב (אולי מפני שגם אני כותבת ונתקלתי בצדדים הציניים של עולם הספרות) ואני ממליצה עליו.
המחברת, יהודית שמר, כתבה גם את הספר המצוין "למה קראתם לי חופי הפלא ?"
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
