ביקורת ספרותית על The Einstein Intersection מאת Samuel R. Delany
ספר לא משהו

---

אכזבה.
זה אמור להיות ספר דיי חכם, כזה שישאיר אותי עם משהו - אבל הדבר היחיד שזה השאיר לי זה טעם מר של אכזבה.

הסיפור מתמקד בלובי (Lobey) - בן לגזע חייזרים שהתנחל בכדור הארץ לאחר שהאנושות עזבה אותו.
זן החייזרים הזה מנסה ללמוד איך להיות אנושי, מתוך איזה אידאולוגיה שמשם הם ימשיכו הלאה.

בתקציר, שהביא אותי לקרוא את הספר, מדובר על כך שהסיפור מנסה להבין איך מיתולוגיות מתפתחות, ומה תפקידם בחברה האנושית (דווקא על ידי מבט על חייזרים).
בפועל, לא ממש הרגשתי את זה. היו רגעים משעשעים, כשהישוו בין הביטלס לאגדה על אורפאוס - אבל רוב הסיפור נראה לי מעט נאיבי ותמוה.

יכול בהחלט להיות שלו הייתה לי שליטה מוחלטת במיתוסים - הייתי מבין את הסיפור לעומקו. אבל בפועל, הסיפור התקדם בלי שבאמת הרגשתי שהוא מושך אותי (הוא היה קצר, אז זאת הייתה נחמתי היחידה), וגם החלקים בתחילתו של כל פרק - ציטוטים מספרים, שירים ומיומנו של הסופר (בעודו כותב את הסיפור) לא ממש תרמו לי להבנה הכללית של הסיפור.

אגב, בהתחלת הסיפור יש הקדמה מאת ניל גיימן (אלים אמריקאיים, לעולם לא עולם, בשורות טובות, אבק כוכבים...) שדווקא יותר עניינה אותי.
חלק יפה שם הוא מה שהוא מתאר כשתי טעויות נפוצות שמניחים על מדע בדיוני... הרעיון של שתיהן הוא - שאנשים שלא מבינים מדע בדיוני חושבים שהוא נכתב על העתיד - כשבעצם הוא נכתב על ההווה. כל הסיפורים הגדולים של המדע הבדיוני, גם אם הם מתרחשים עשרות ומאות שנים קדימה - באות לתאר את המציאות של הסופר. וזה דיי נכון, ויפה לדעתי.

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על The Einstein Intersection