הביקורת נכתבה ביום שישי, 8 בינואר, 2010
ע"י רמתור
ע"י רמתור
קראתי את הספר בנשימה עצורה, אבירם ברקאי עשה מלאכתו נאמנה. כמורה דרך ומרצה שמכיר היטב את סיפור המערכה ואת הנפשות שפעלו ברמת הגולן אני יכול לומר כי הספר הוא ראוי בהחלט לקריאה והייתי מייחל ליום בו יוצב בכל ספרייה ביתית או בית ספרית בישראל ויהיה לחלק ממורשת נלמדת ומוכרת.חלק מהקוראים סבורים כי הוא קשה לקריאה, לא לבני דורנו. אני יכול להעיד על עצמי כמי שהתגייס באוקטובר 1973 ליחידת עילית - סיירת שקד ובתת מודע חש ולמד כי לוחמי החי"ר לדורותיהם הם הנועזים שבחבורה כי לוחמי חטיבת השיריון 188 גילו רוח קרב, מסירות, משמעת מבצעית ברמות הגבוהות ביותר. מול כמות הכוחות ששלחו הסורים - אתה קורא ונדהם להיוכח כי כמעט ולא נעזבו עמדות, פצועים, מוכים וחבולים חזרו הצוותים לרמפות ולקרב האכזרי ללא סיוע ארטילרי, או אוירי. אבירם מצליח להעביר בצורה אמיתית וישירה את תאור הקרב, כמי שהוליך ומוליך במשך שנים קבוצות באתרי הגולן ברי היה לי כבר לפני שלושים שנה כי הצוותים, האימון, הטנקים של 188 וחט' 7 היו זהים, למה אם כך נולד בזכרון הלאומי ההבדל? אחדים יאמרו "אוהבים את המנצחים", כנראה, בפועל לא נותר בעצם מי שיספר ויעשה נפשות לקרב 188. לכן טוב עשו לוחמי החטיבה שהתארגנו והוציאו תחת ידם למרות הקשיים את הספר הזה שאני רואה בו ספר הנצחה חשוב, הכרחי ומרשים!!!
אני יכול רק להמליץ לרבים וטובים לקרוא אותו ולהפנים את ערכיו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת