ביקורת ספרותית על הריקוד של סוניה מאת ויקטוריה היסלופ
ספר לא משהו

---

בדם,יזע ודמעות ועם הרבה דילוגים היצלחתי סוף סוף לסיים את הספר.הפעם הסופרת לא סחפה אותי בכלל כמו ב"האי של סופיה"."הריקוד של סוניה" עוסק במלחמת האזרחים בספרד. הפלת המישטר הרפובליקני על ידי הצבא ועלייתו של הגנרל פרנקו לשילטון. כלומר מישטר הגנרלים בין השנים 1936-1939.האזרחים שהיתנגדו לשילטון הוצאו להורג או עונו כדי להלשין על אזרחים אחרים.לפני השילטון הצבאי, בזמנו ולאחריו משפחת רמידז ניהלה בית קפה שעבר מדור לדור בעיר גרנדה,עיר ססגונית והעיר של ריקוד הפלמנקו. למשפחה שלושה בנים ובת מרסדס, שסם החיים שלה זה ריקוד הפלמנקו.
רוצים ללמוד לרקוד פלמנקו, תקראו את הספר.יותר מחצי ספר עוסק בריקוד העוצמתי והרב רגשות הזה. אם אני מעוניינת ללמוד פלמנקו, אקח לי מורה פרטי ולא אקרא את הספר.
רק החלק השלישי של הספר והאחרון שווה קריאה. שנת 2001 ,
סוניה ומגי שתי חברות מחליטות לטוס לגרנדה לחופש.
סוניה נופלת על בית הקפה של משפ' רמידז, ושם מיגל, מנהל בית הקפה, מספר לה על היסטוריית ספרד ועל רקדנית הפלמנקו שהפוסטר שלה מיתנוסס על כל קירות בית הקפה מאז שהיא ילדה ועד שהיא נערה.
התמונה מזכירה לסוניה תמונה אחרת שמצאה אצל אביה בלונדון.
מיגל מגלה לה דברים שהיא המומה מהם.......
חיידק הריקוד נידבק בה עוד באנגליה ללא ידיעת העבר, ובגרנדה החיידק מתעצם, וסוניה מחליטה ללמוד פלמנקו,ובכלל
להפוך את העיר לעיר מגוריה לעתיד מסיבות ממש ממש מוצדקות שמיגל נותן לה בלי סוף......

» ביקורות נוספות של מלכה לובל
» ביקורות נוספות על הריקוד של סוניה