ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 בנובמבר, 2009
ע"י ליאור
ע"י ליאור
ספרו של דן לסרי "באיזה גודל רואה אותנו אלוהים: מחקר על הראייה" מתבסס על ספרות מחקר רחבה מאד ומציג בצורה ממוקדת ועניינית מסקנות של חוקרים, אתולוג מוכר כדוגמת Von UexKuell פילוסופים כדוגמת מרלו פונטי, הפרשן הנודע של היידגר- דרייפוס וכו'. ספרות המחקר הרחבה, שניכר שהמחבר שולט בה באופן רחב יריעה, משמשת עבור המחבר להצגת עמדתו הפילוסופית האישית ביחס לראייה האנושית.
לטענת לסרי, הראייה האנושית איננה מנגון פסיבי, אלא תהליך אקטיבי של יצירת משמעות. העין איננה מיועדת רק לקליטה פסיבית של גירויים, אלא שחשוב להדגיש את הפן האקטיבי של הראייה, את המעורבות והכוונה לראות.
אם נניח שהראייה היא אכן פסיבית. האם מכונות משוכללות יכולות יהיו לראות כמו האדם? לסרי טוען, שלא. למה? היות וכדי לראות חייב להימצא המימד של הלחיות-החיים. האדם אם כן, איננו מכונה הרואה.
ספרו של החוקר, דן לסרי, הזכיר לי דיונים רבים על סוגיית "היזק הראייה" כפי שנכתב למשל רבות במסכת בבא-בתרא בתלמוד. מה מקור הרעיון של עין רעה? לדברי חכמינו, מדובר על יציאת של אנרגיות מהמשקיף אל עבר זה שאליו הוא מתבונן. מדוע יש ליצור מחיצה בין בתים? בדיוק בכדי להגן מההיבט האקטיבי של הראייה.
הספר עוסק בסוגיה מרתקת ביותר, ומציג פרשנות מעניינת מאד ביחס לאופן המעורבות התמידית והאקטיבית של האדם בראייה. הפילוסופיה "המדעית" נטתה להעלים את הדיון בהיבט חשוב זה, מטרת לסרי הייתה לבחון את מגבלותיה של עמדה זו ולהציג את עמדתו הפילוסופית ביחס לסוגיה זו.
ממליץ בחום על הספר לכל המתעניין ביחסי גוף ונפש, בתורת ההכרה, בפילוסופיה של הרוח ובפילוסופיה של החיים.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
