אודה ולא אבוש, זה הספר הטוב שקראתי לדעתי איי פעם.
אני מסכים עם המבקרים האחרים שבדף, הספר לא קל לקריאה אבל לא בגלל השפה הקשה של המחבר.
הקושי הוא(לדעתי) בעיכול הידע שנמצא בספר, אתה קורא והתובנות שיש לך בראש דורשות זמן כדיי להבין את הדברים הנכתבים כמו שצריך, מה שנקרא "למידה סמויה".

הסופר כותב בעצם על כל ההוגים למינהם - ההיסטוריה הרחוקה והקרובה, על שינויים במהלך המלחמה והדברים שגרמו לניצחון או הפסד.
כך אפשר למצוא כתבים של : סון טסו(אמנות המלחמה), לידל הארט, קלאוביץ, ניקולו מיקיאוולי, תומס הובס ועוד ועוד ועוד. התובנה האישית שלי היא שלעולם לא לקבל שיטה או אופציה ללחימה בנקודת מבט צרה ואישית. אין ממש תוכנית שממנה אפשר להגיד אני עושה 1, 2 ,3 והנה מתכון לנצחון. לא, יש יריב בעל רצון לנצח לא פחות ממך , הוא חכם לא פחות ממך, והוא מכיר את כל מה שלמדת לא פחות ואף אולי יותר ממך. אין הבדל גדול בין עם אחד לשני, והניצחון לא פעם הגיע בגלל מקרה "טעות" שעשה היריב , או שאולי המצביא שבכלל לא דמיין שההוראה שלו תשנה את מערך המלחמה.
ולכן להרחיב עוד ועוד את הידע שלך על עצמך, על היריב שלך והניצחון יהיה שלך !(סון טסו)

הידע וההבדל בין הטקטיקה לאסטרטגיה למדיניות, בנקודת המבט הגדולה והמורחבת. המדיניות מגיעה מהמדינאים, אותם בחרו העם(במקרה של דמוקרטיה) והם, מהידע הנרחב שלהם, המקבלים ידע ומודיעין ברור לגביי המציאות מוציאים הוראות מדיניות זו הוראה מהמדינה למפקדים הבכירים. האסטרטגיה היא נקודת מבט קטנה מהמדיניות, ואם זאת גם רחבה מאוד, זוהי נקודת מבט על כל האמצעים שיש לך כדיי לעשות את המשימות שקיבלת מהמדינאים שנבחרו ע"י הציבור(שוב, במקרה של דמוקרטיה).
אלה(המפקדים הבכירים) נותנים הוראות למפקדים הזוטרים כיצד לפעול בהתאם למדיניות, אמנם המדינאים מחליטים מה צריך בהתאם למציאות הכללית, היחסים הבין לאומיים והלאומיים, אבל המפקדים הם המחליטים כיצד לעשות זאת. וכאן אנחנו מגיעים לטקטיקה, טקטיקה היא נקודת המבט של הלוחם הפשוט, הדברים הקורים בשטח, כדיי להיות טקטיקן אתה צריך להיות בערך בגיל 18-45 - במילים אחרות, להיות בגיל המאפשר להיות לוחם(לפי הבנתי).

פאסקל אברהמי הוא היוצא מין הכלל שלא מעיד על הכלל(פסקאל אברהמי היה לוחם ימ"ם שנהרג בגיל 49). וכך המדיניות הנבחרת ע"י הציבור בוחרת את המטרות שלה, ע"י הסתכלות רחבה, כך, אם נדמה את העניין למשחק שח-מט המדיניות מורה על הפרש להתקדם וכך גורמת להיות בסכנה. האנשים הפשוטים, אנשי הצבא ואף המפקדים עשויים לזעוק - מה אתם עושים, הריי זה אבסורד. ובאמת המלכה של הצד היריב אוכלת את הפרש, כתוצאה מכך יהיה הלם בציבור איך יכול להיות שככה המדינה זורקת את החיילים שלה ? אבל המדיניות, מנקודת המבט הגבוהה שלה מבינה, נכון הפרש הקריב את עצמו, המלכה של היריב חיסלה אותו. אם זאת, בתור הבא אני מזיז את הצריח מול המלך וגורם לשח-מט נגמר המשחק. המלכה במיקום שלה הרסה לי את האפשרות לנצח במשחק ולכן הייתי חייב להקריב את הפרש, אילו לא הייתי עושה זאת, סביר להניח שיותר חיילים שלי היו "מתים" במלחמה ולא בטוח שהייתי מנצח. זוהי הסתכלות מנקודת המבט האסטרטגית ונקודת המבט המדינית(שלא תבינו לא נכון, בעליל לא תמיד המדינאים עושים את החישוב הזה, ואם כן- הם לא תמיד צודקים).

אם נמשיך את הדימוי של המשחק השח-מט, אז הריי שהמשחק לא מדמה את המציאות, המציאות היא שאתה לא מסוגל לראות את כל הכלים של היריב, המציאות היא שהקרב אינו מוגבל למקום קטן של מספר משבצות, המציאות היא שאין איזון בין הכוחות והכוחות אינם מסודרים באותה הצורה, ולכן גם צריך לדעת להיות מוכן לכל דבר העומד נגדנו.

בקריאת הספר אני מבין כמה מעט אני יודע, ולכן אשמח שמי שמכיר ספרים בנושאים שכאלה וברמת האיכות של הספר שיכתוב לי בפרטי, תודה לכל מי שעוזר.

יהושפט הרכבי (1921 - 1994) פירסם ספר מקיף זה ב-1990 והוא מהווה מהדורה מעודכנת של הרצאות שיצאו בהוצאת המכללה לביטחון לאומי ב-1976. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית ב-1991.
הספר בפירוש אינו קל לקריאה, בוודאי לא בנשימה אחת, אך הוא מצליח להבהיר היטב עד כמה המצביאים והמדינאים פועלים בתחום שהוא כמעט כולו מערבולת של אי-ודאויות.
אף כי ניתן למצוא פה ושם איזכורים למלחמות ישראל, המחבר לא מצא משום מה צורך לכתוב פרק מיוחד על מלחמה ואסטרטגיה במדינת ישראל ואף לא טרח להזכיר את יגאל אלון (1918 - 1980) שדן בנושא בספרו - מסך של חול - שיצא לראשונה ב-1959 - וחבל על כך.

ספר בסיס פלוס חובה (לדעתי) עבור כל מי שלומד או עוסק בתחום של אסטרטגיה ויחסים בינלאומיים. הספר אינו פשוט לקריאה, אך יחד עם זאת מכיל המון חומר תיאורטי מקיף מאד. תוכן העניינים מסודר ביותר, כמו גם מפתח השמות בסוף. קל להתמצא ולהתמקד במה שרלוונטי עבור מחקר, אם זה מה שאתם עושים.

מבין הפרקים המצויים בספר(תחת כל פרק ישנן עוד תתי קטגוריות שלא הזכרתי):
מלחמה מהי?
מלחמה בסדר העולמי
אילוץ מוסרי במלחמה
מגמות במלחמות
המלחמה הגרעינית
הסברים למלחמה
טבע האדם כסיבה למלחמה
האיגוד המדיני כסיבה למלחמה
המערכת הבינ"ל כסיבה למלחמה

ועוד.

ספר כבד . מעשיר ומלמד . עמוק מקצועי ויסודי . החיים כולם בכלי אומנות היסטוריים מאז ימות עולם של מלחמה ושלום. בין אנשים. בין חיות. בין עמים. בין האדם עם עצמו . אינו קליל ואינו זורם . אך מנגד מקיף ושלם כדי עמידת האדם על הסוד שבניגוד על הסוד שבאומנות המלחמה המאבק הויכוח הכלי והתוצאה .המשחק והמריבה .האמת והשקר המלחמה והשלום.נשברתי והמשכתי בקריאתו עד כי זכיתי לתובנות שהופנמו מהיקף היריעה והטמעת המושגים ההפכים שחד המה בסופו של ריקוד .