“בניגוד למפקדים אחרים במלחמת לבנון השנייה, שכתבו זיכרונותיהם, הרי ודן חלוץ מציין כבר בתחילת הספר את שגיאותיו במהלך המלחמה ולפניה. אין ספק בספרו הרמטכ"ל לוקח אחריות מלאה ומקצועית על האירועים והתהליכים השגויים של מלחמת לבנון השנייה. אולם, הספר כולו יהיר ואינו מדבר "בגובה העניים", למרות שדן חלוץ רוצה וכותב כי הוא אינו אדם יהיר והינו אחד העם בין השורות מתברר אחרת. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בהעצמת חי”

“בניגוד למפקדים אחרים במלחמת לבנון השנייה, שכתבו זיכרונותיהם, הרי ודן חלוץ מציין כבר בתחילת הספר את שגיאותיו במהלך המלחמה ולפניה. אין ספק בספרו הרמטכ"ל לוקח אחריות מלאה ומקצועית על האירועים והתהליכים השגויים של מלחמת לבנון השנייה. אולם, הספר כולו יהיר ואינו מדבר "בגובה העניים", למרות שדן חלוץ רוצה וכותב כי הוא אינו אדם יהיר והינו אחד העם בין השורות מתברר אחרת. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בהעצמת חי”