אחד המותחנים הטובים שקראתי; מגיע לשיאים אדירים בסופו, למרות ההתחלה שמתנהלת בעצלתיים. כתוב היטב. ממליץ בחום.

מעניין, קריר ואפלולי, למרות שבפועל לא קורה בו הרבה. כמו שנאמר, הספר יכול לשמש תסריט מצוין לסרט פילם-נואר. קריא ביותר ונגמר בצורה יפה ומפתיעה. פשוט הסגנון הכובש של קורקוב.

נוגע בשלמות.
http://peopleofthebook.co.il/article.php?id=685

עזבו אתכם. תקראו את הספר הראשון ותסתפקו בכך.

פשוט וואו.

מעין סיפור אגדה לירי, מעודן ומקסים הכתוב בשפה מינימליסטית וכובשת. אי אפשר שלא להתאהב.

הדבר הכי קרוב שעברתי לחוויית הכניסה להריון ולידה בחיים שלי הוא תהליך התקנת סקייפ על המחשב. עם התוכנה הסרבנית ערכתי מלחמת התשה ארוכה שנמרחה על פני חודשים שלמים (!) של ניסיונות כולשים להתקין, ניסיונות (כושלים) להסיר, פרק זמן של ייאוש, ואז שוב זריקת מוטיבציה, ניסיון להתקין וכולי וכולי, וכמובן שכל זה מלווה גם בלחץ מהסביבה ("תתקין כבר סקייפ!" "למה אתה לא מצליח? זה הכי פשוט בעולם!" "בוא, אני אתקין לך." כן ממש, בואו נראה אתכם מתמודדים עם אימת הוויסטה. אה, וכמובן: "אתה פשוט צריך להירגע"). בסופו של דבר כמובן שהצלחתי.

הספר מתאר את ניסיונותיה של "חמודה", אישה בת שלושים שעובדת בעבודה שהיא אוהבת ונשואה באושר לבעלה מזה שמונה שנים, להביא תינוק לעולם. מתברר שהמשימה לא קלה כפי שזה נדמה - גם אינספור טיפולים לא עוזרים, ואפילו בקשה לאימוץ. לא הייתי מספר לכם שבסופו של דבר היא מצליחה להיכנס להיריון כדי לא לתת ספוילרים, אבל זה גם ככה נאמר גלויות על גב הספר, וחוץ מזה, הספר מבוסס על התהליך שעברה הסופרת עצמה, שגם הוא כאמור נגמר בילד מתוק.

זה אמנם נושא לא קל, אבל איכשהו הספר קריא ומהנה להפליא, ויותר מזה. אפילו צחקתי בקול לא פעם ולא פעמיים במהלך הקריאה. נכון, יש בו לא מעט תיאורים טכניים, אבל ברנע-גולדברג מספרת אותם בצורה מרתקת בשילוב הומור עצמי, לא מטיחה לנו את כולם בפנים בבת אחת. והכי חשוב: היא כותבת בכנות וישירות שהופכות את הקריאה בספר לשיחה עם חבר קרוב. עם כל הכרזת "אני בהיריון!" קפצתי במקומי, ועם כל הודעה שזו הכרזת שווא לבי נשבר.

הספר בנוי מקטעים קצרים של עד כמה עמודים, כל אחד בעל כותרת (שלפעמים היא לעצמה גרמה לי לצחוק), ומתקדם אל נקודת הסיום כשאין לקורא מושג מה יקרה הלאה. הסוף המעגלי מספק ומשעשע, ובעיקר פותח פתח לספר המשך (שלא לדבר שחוויית ההיריון עצמו לא מתוארת פה, ורק זה יכול למלא ספר שלם).

השם של הספר נראה לי בהתחלה מוגזם ולא מתאים, אבל בסופו של דבר הוא כן הולם את קו העלילה - כמה רחוק תלך "חמודה" בשביל שיהיה לה ילד? רחוק מאוד, מסתבר. במהלך התהליך היא חושפת את פניהם של מיני מערכות לשירות הציבור, גזענים שמתחבאים מאחורי חזות של תקינות פוליטית ואנשים בעלי דעות קדומות, אבל גם מגלה שנשארו אנשים טובים בעולם.

נקודה אחרונה לסיום: לכל אורך הספר העסיקה אותי השאלה הבלתי נמנעת עד כמה הסיפור מבוסס על חייה של הכותבת עצמה. אני מקווה לברר זאת בשיחה עם מאירה.

לסיום: הופתעתי לטובה. סיפור על נושא לא קל שמועבר בכתיבה כשרונית, אמיתית ומלאת הומור. עובדה, אפילו בן נוער אהב אותו. מומלץ באהבה.


פורסם בפורטל אנשי הספר-
http://peopleofthebook.co.il/article.php?id=480

במילה אחת: מקסים.

עשרים דקות של קריאה, 230 עמודים. במילה אחת: גימיק. לא לקנות בשום פנים ואופן, לקרוא רק אם נופל לידיים במקרה.