שמור אותי בלב שלךשרית ישי-לוי6שרית ישי לוי יודעת לכתוב והיא סוחפת בכתיבתה. לא רוצה להשוות ספר זה לקודמיה שכן כל ספר הוא בפני עצמו.נטע עיתונאית נשואה למיכאל איש תקשורת מצליח מאד כ-25 שנה אמא ליולי והמשפחה מתגוררת בתל-אביב.משבר אמצע החיים תופס אותה מנהלת רומן מחוץ לנישואיה דבר המתגלה לבעלה והוא מחליט לפרק את הנישואים. הבן יולי שכלל אינויודע על בגידותיו של אביו מאשים את אמו בהרס המשפחה.נטע שנהנתה ממנעמי החיים מאבדת את עבודתה העיתונאית, את בעלה ובנה מחליטה להתרחק מהכל ויוצאת למסע חיפוש אחר בנה שנעלם ובעצם גם חיפוש עצמי.המסע שלה מתחיל בפאריז בדירתו של חברה ז'אן בטיסט שהיה בחייו הנפש התאומה שלה עד למותו בגיל צעיר. בצעירותם חיו חיים פרועים עד לנישואיה למיכאל. גם בפאריז אליה ברחה הבדידות חנקה אותה היא חזרה ונסעה עם איש מוסד לקהיר לחפש את בנה, שם כמעט ועלה בחייהם. פיסת מידע אודות בנה ששהה באי יווני מזניקה אותה לאי שם היא תוקעת יתד למשך שנה. כאן היא מתקלפת לגמרי ועושה חשבון נפש לגבי חיי הנוחות שחיה, הזיוף שבהם ומערכות היחסים, אם זה מערכת היחסים עם הוריה, אחיותיה סיגל וגליה שהן העוגן שלה, בני זוגה, ובינה לבין בנה יחידה יולי.כאן באי היא חווה במלוא העוצמה את הבדידות הקשה אליה נקלעה ומתוך כך גם מתאהבת בניקו המקומי והעניינים לאט לאט מתבהרים לה.אחרי שאוגרת כוחות חוזרת לארץ ומתעמתת עם מיכאל ועם הסביבה על כל מה שניגזל ממנה.הכתיבה עצמה יפה ומותחת אם כי הרגשתי שיש חזרה על דברים וכמובן הסוף המפתיע.בסך הכל הספר הוא כמו חץ בלב. בימים טרופים אלו עם חדשות רציניות וכבדות היה לי כייף להתרגש מהמסע והפכחון."יש אנשים שנרטבים מהגשםויש אנשים שמרגישים את הגשם" ניקו לנטע כתפס אותם הגשם באי. ממליצה
הילדה האנגלייה האבודהג'וליה קלי3אוהבת ספרים שמביאים הסטוריה דרך סיפור. זהו סיפור כואב על נשים חזקות, אמיצות וגיבורות שהתגייסו לטובת העורף ואף נאלצו להחליטה החלטות הרות גורל. סיפור על הורות, דיעות קדומות ושיפוטיות בתקופה לא פשוטה כלל. טעויות הרות גורל עם כל ההשלכות ופצעי הילדות של אותם ילדים שנשלחו מהוריהם למשפחות אחרות ולמקומות רחוקים עקב ההפצצות הגרמניות בבריטנה במלחמת העולם השניה. בספר יש גם אהבה גדולה, אמפתיה והכלה. כתוב בגוף שלישי מפי הגיבורים בכתיבה סוחפת ומרגשת אם כי ההתחלה היתה נורא איטית ובהמשך הסיפור קיבל תאוצה ואי אפשר היה להורידןו מהיד. ויו נערה קתולית מליברפול פוגשת בחור בשם ג'ושוע שהוא יהודי ואחרי שתי פגישות מגלה שהיא בהריון. זו תקופה שהיתה בושה גדולה ולכן ההורים מחתנים אותם בחופזה. ביום החתונה החתן שלא רצה ולא היה מוכן כלל להיות אבא מקבל הצעה להגשים את חלומו כנגן ג'אז ולמרות התנגדות הוריו הוא פשוט נעלם ונוסע מעבר לים. ויו נאלצת להמשיך ולגור בבית הוריה, לסבול את אימה האיומה ויולדת את בתה מגי לה מקדישה את כל כולה. הכומר מציע להעביר את מגי למקום בטוח ולמשפחה אמידה שתאמץ אותה לתקופת המלחמה, ויו מתנגדת בתחילה אך עם הזמן מסכימה ומגי נשלחת למשפחה תומפסון העשירה. בינתיים גם ג'ושוע חוזר לבריטניה ומתגייס לחיל האויר המלכותי ומנסה אט אט לחזור ולחדש את קשריו עם משפחתו. ויו ממשיכה את חייה ללא בתה אך מקפידה כל חודש בחודשו לנסוע ולבקר אותה עד שההפצצה מגיעה גם למקום מגוריה של מגי. עוד טרגדיה שנופלת על ויו שגם לא מוצאים כלל את גופות המשפחה בכלל וגופת ביתה בפרט. היא מוצאת עבודה כדוורית ובאחד הימים בתוקף עבודתה היא נתקלת במשפחת לווינסון משפחתו של בעלה הנוטש וסביה של בתה מגי. מכאן מתחיל קשר אמיץ של חיבור למשפחה הזו ואף חיבה גדולה. עם מותו של הכומר חלה תפנית בעלילה. ויו הולכת ללוויה ושם פוגשת אשה המקורבת לכומר ונחשפת לסוד שישנה את חייה. ספר נפלא ומרגש. ממליצה בחום.
החנות למכשירי כתיבה בטהראןמרג׳אן כמאלי2ספר מדהים! רומן הסטורי משובח על ימי המהפכה של אירן ב-1953 עת היתה דמוקרטית ועד לארה"ב בימינו. ספר שנותן לך הזדמנות לקבל את הניחוחות של האימפריה בת 6000 שנה,מאפייני המקום המרתק עם ניחוחות ומאכלים מהמטבח הפרסי המיוחד. ספר המלמד על פוליטיקה, יריבות בין השאה ומשטרת הצללים שלו ועד ההפיכה הדתית וחזרתה של אירן לתקופת האבן. האהבה בספר היא אהבת אמת והגורל האכזר שהתערב והפריד בין האוהבים ל-60 שנות ניתוק. אהבתי ונהניתי מכל רגע ורגע. החנות למכשירי הכתיבה שם קורה הרבה והיא חלק מכריע בגורל הדמויות. רויה אוהבת מאד ספרים, נערה חולמנית שמבלה המון בחנותו של מר פח'רי האדיב והשקט. הוא בוחר לה ספרי שירה בעיקר של המשורר הפרסי רומי מהמאה ה-13 והוא גם עוקב אחר הניצוץ בעיניה כשנכס לחנותו עוד לקוח אהוב עליו, בהמן שגם הוא אוהב שירה וגם פעיל פוליטי. הוא עושה ביניהם הכרה ואף עד לניצוץ האהבה ביניהם. הם מבלים וחולמים על עתיד משותף למרות התנגדות אימו של בהמן. היא לועגת לה בכל הזדמנות ולמרות הכל בהמן לא מוותר והם מתארסים. ביום שהם קובעים מקום מפגש כדי לערוך את טקס החתונה פורצת המהפכה באירן ומתחילות מהומות בכיכר. רויא מחפשת אותו ולא מוצאת במקום המפגש ומאותו יום הוא נעלם מחייה. שבורת לב מחליטה לעזוב לקליפורניהל ללמוד ושם היא ממשיכה את חייה ומוצאת אף אהבה. באופן מפתיע ולא צפוי פוגשת לאחר שישים שנה אדם שמפגיש אותה עם בהמן שגם נמצא בארה"ב. מכאן הסיפור מתחיל ועובר מהעבר ולהווה עד לסופו המרגש. לרויא שחייתה עם שאלות רבות יש סוף סוף הזדמנות לשאול את אהובה מהעבר מה קרה בדיוק ביום המפגש? שאלות ששאלה את עצמה תקופה ארוכה כדי שתוכל לסגור מעגל. הרי במשך כל חייה חשבה עליו יום יום ולא שכחה אותו אף לרגע ועדיין אהבה אותו. האם גם הוא חשב עליה? סיפור בלתי נשכח שכדאי לקרוא ולהכנס למדינה שנפלה בידי משטר חשוך ואפל שבימים אלו במלחמה עם מדינתינו האהובה.
אוספת הצדפותקרסטי וויט3קטרינה נולדה בכפר קטן בסקוטלנד למשפחה עניה שעיקר פרנסתה היא איסוף צדפות. האם נפטרת בלידה ועיקר העול נופל על קטרינה. האב מתחתן בשנית, וקטרינה מחליטה לעזוב את הבית ולעבור לעיר הגדולה גלזגו. בעיר הגדולה היא מתחזה לנערה בת שש עשרה שבפועל היא צעירה בשנתיים. מוצאת עבודה במשרד עורכי דין ואת שכרה היא שלחת לאביה ומשפחתה בכפר. התקופה היא ערב מלחמת העולם הראשונה כאשר כל הצעירים והגברים הכשירים מגוייסים, תקופה קשה של אובדן ועוני. היא עוזבת את מקום העבודה ומתגלגלת עם אפיית פשטידות וניהול דוכן אוכל אשר בעקבות הצלחה גדולה בנושא היא פותחת מסעדה מצליחה. בנוסף מגדלת את בנה של אחותה ולאחר תלאות ובגידות גם מוצאת אהבה. בסך הכל ספר נחמד וזורם. ממליצה
עד שהגשם יחזורסלעית שחף פולג6סיפור שנפרש על פני שלושה חודשים בלוח השנה העברי, שלושה חודשים קריטיים אלול חודש הסליחות, תשרי שנה חדשה עם התחלה ותקוה, חשוון חודש גשום שמנקה את כל הלכלוך שהצטבר במהלך השנה. בכפר קטן בעמק יזרעאל מחכים לגשם כבר המון זמן. ישנה בצורת ארוכת שנים. משבושש הגשם להגיע הכפר שינה את פניו ובאין מים הדבר פוגע בחקלאות, אז נפתחו הרחבות שמשכו אליהם תושבי חוץ. אנשי הכפר הוותיקים מזלזלים בהם וקוראים להם בהתנשאות "עירוניים". האחיות גלי ויעלי בנשות משפחת שטיימן משפחה שורשית וותיקה עוזבות את הכפר שלא לחזור אך נסיבות חייהן מחזירות אותן חזרה וכל אחת מסיבותיה היא. זהו סיפור ישראלי נחמד על שתי אחיות שחלמו בגדול שהן הולכות לכבוש את העולם, אך הן מובסות וחוזרות בתחושת כשלון ומעלות סודות וטינות ישנות. ככל שהסיפור נמשך ישנו רמז על סוד אפל בקרב תושבי הכפר בדמות צללים. כל הרוע של האנשים יוצא החוצה. בגלל הסוד הכפר נענש. מבנה הספר הוא שכל פרק מובא מנקודת מבט של אחת מהדמויות העיקריות ומציג נקודת מבטו מעניינת. העלילה נעה קדימה ואחורה בזזמן ונעה בין הדור הצעיר (האחיות) לדור המבוגר סבא יוסקה וסבתא סופי עם הבלחות לדור ההורים שהוא די מנותק (ענתי ובנצי). העלילה מתוחכמת, יש המון מצוקות וצרות על הגיבורים שבלאו הכי אומללים ולהעמיס עליהם עוד ועוד סבל עד לנקודת הזבירה. הדמות שאהבתי זו הדודה שובת הלב שיוצרת עגורים מנייר אוריגמי. נראה שהסופרת מושפעת ממאיר שלו וכאן שוחטת פרה קדושה (חלום ההתיישבות) שאט אט הולך וננטש בתהליך מייאש. הספר סחף אותי ומעורר מחשבה אם כי טורדנית מאד. ממליצה.
הלבד הגדולכריסטין האנה10ספר מטלטל שעוסק בנושאים רבים. ארנט אולברייט נלחם בויאטנם ואף נפל בשבי. חזר הביתה מצולק נפשית. שירתתי במרפאה שטיפלה בהלומי קרב והנושא הזה קרוב לליבי. המשפחה לא מתפקדת ויום אחד מקבל בשורה שחברו לקרב שמת הוריש לו חלקת אדמה באלסקה הרחוקה. האיש היה חולה בפוסט טראומה שבשנות השבעים לא ידעו לטפל בה ולעבור לחבל ארץ שרוב חודשי השנה הוא חורף (תשעה חודשים) וחושך במשך 18 שעות ביום לא מיטיב עם חולים אלו. אבל מי ידע. הסופרת ביד אומן מתארת את הטבע היפה ששלח אותי לראות את כל סרטי הטבע על אלסקה שנהניתי בנוסף לספר. המשפחה מתחילה חיים חדשים באלסקה עם ביתם בת השלוש עשרה. לני משתלבת בבית הספר, אמה מתחילה להשתלב בעזרת חברותיה ולומדת לבשל, לשמור מאכלים לקראת החורף הקשה ומגדלת גינת ירק ומשק חי כמו שאר המתיישבים האחרים. ארנט פורח, בונה את ביתם וככל שהחורף מתקרב הזאב שבתוכו יוצא החוצה ומתחילה מסכת של אלימות קשה כלפי אשתו ובתו ובהמשך מסתכסך גם עם שאר הנפשות בקהילה. בספר ישנן סצינות אלימות קשות אך יחד עם זאת הקהילה באה לעזרת האם והילדה שאף מוצאת אהבה. ממליצה לקרוא ולהנות ממקום שלא כולם מבקרים בו.
הצמהלטישיה קולומבני10ספר מתוק וקצר על שלש נשים משלש יבשות. שלש נשים- שלושה עולמות שלש נשים - שלשה מעמדות שלש נשים - מנטליות שונה שלש נשים - שלושה גורלות. הסופרת עשתה עבודת מחקר מדהימה וכותבת על שלש נשים מרקע שונה ומה שמאחד ומקשר ביניהן הוא הנחישות, האומץ ודבקות במטרה. סמיטה ההודית - גרה בכפר הודי ממעמד הכי נמוך בהודו, חיה מחוץ למערכת. נולדה לחיי אומללות כמו אמה, סבתה. היא מנקה שירותים בחצרות הבתים בידיים חשופות וחולמת על עתיד אחר לבתה. היא שולחת אותה לבית ספר שם הילדה חווה אלימות ולכן היא מחליטה לקחת את גורלה בידיה ובורחת עם הילדה (משאירה את בעלה בכפר) למקום אחר בו חייה יהיו משופרים יותר. ג'וליה - חיה בסיציליה ועובדת מגיל שש עשרה במפעל לפיאות של אביה. האב עובר תאונה קשה, ג'וליה מגלה שבית המלאכה נמצא בפשיטת רגל ולכן עושה הכל לשקמו למרות הקשיים שמציבה משפחתה. שרה - עורכת דין מצליחה מקנדה, אמא לשלשה ילדים. קרייריסטית שמשקיעה בעבודתה ומסתירה מחבריה לעבודה את חייה האישיים. חווה אפליה במשרד על רקע מחלתה (סרטן) ועוזבת כדי להבריא. שלש נשים הקשורות אחת בשניה מבלי דעת כמו צמה שתעבור דרך שלושתן ותסגור מעגל שיתגלה בסוף. ספר שריגש אותי במיוחד. כל פרק מוקדש ומסופר ע"י אחת הנשים. ספר קצרביותר וחבל...הכתיבה מושלמת, כתובה ברגישות רבה, סיפורי החיים מרתקים. מעורר השראה שכמה שהחיים קשים אסור לאבד תקוה לעולם. ממליצה בחום רב.
אחותי והיםדונטלה די פייטרנטוניו3ספר המשך לספר "אמא של הים". אותן דמויות מהספר הקודם שכבר בוגרות. הגיבורה היא מרצה לספרות באוניברסיטה. עזבה את משפחתה ואת עיירת הולדתה שהכילו זכרונות לא מאושרים. בעקבות אסון חוזרת לעיירה אל אחותה אנדריאה ואל הסודות האפלים של משפחתה. הספר נע בין עבר והווה. ספר על שתי אחיות שהן הפכים גמורים. אחת שמצאה מזור בלימודים והתפתחה למרצה לספרות ואילו אחותה שצעירה ממנה לא למדה ולא מימשה את עצמה. אחיות ששונות אחת מהשניה אך משלימות אחת את השניה. אחת חופשית ונוטה להסתכן והשניה שקולה ויציבה. אנדריאה יולדת בן וקוראת לו בשמו של אחיה המת. ספר קריאה ומדכא . אישית אהבתי את הספר הקודם "אמא של הים" שגם הוא לא קל.
אמא של היםדונטלה די פייטרנטוניו2ספר שהוא פנינה ומנגד נותן בוקס בבטן. ילדה בת 13 מוחזרת להוריה עם מזוודה ובה ארוזים כל חייה הקצרים. מרגע שמצטרפת למשפחתה הביולוגית שהיא עניה מרודה נקלעת לחיים שונים מאלה שחיה עד כה. בביתה הקודם היה לה חדר משלה, חיי שפע וכאן בבית הדל אפילו אין לה מיטה משלה ולכן חולקת אותה עם אחותה שעדיין מרטיבה במיטה. אין לה שם. במשפחה מכנים אותה "זאתי". צוחקים עליה. על מנת לקבל פת לחם חייבת לעזור בתחזוקת הבית ולטפל באחיה התינוק ועוד. היא נכספת לחברתה פטריציה, ומתחננת לחזור לביתה הקודם ולאמה המאמת שכביכול חולה ואולי כדאי לה לחזור ולטפל בה. היחידה שרגישה אליה היא אנדריאה שחולקת איתה מיטה והן נקשרות אחת בשניה. היא מצטיינת בלימודה וזוכה לפרסים ולהכרה. העלילה מרתקת ומכאיבה מאד. ספר שיש בו נושאים רבים כמו אמהות , חברות, בגידה, השרדות, נטישה ונפש מעורערת ומצולקת מכך. ילד זה לא חבילה עוברת. ילד זקוק לאהבה ולסביבה תומכת. ספר מרתק, עשיר בתובנות ומעורר מחשבות אם כי לדעתי קצר ביותר.
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו5קראתי את הספר לפני מספר שנים, ולאחרונה הוא התגלגל לידי שוב וקראתי אותו בשנית, כי זכרתי שהיו בו חלקים שמאוד אהבתי. בניגוד לספרים אחרים שקראתי של הסופרת, שהעלילה נעה סביב ההיסטוריה והמורשת של גיבורים ממדינות אשכנז עם חיבור להיסטוריה ולמורשת הישראלית, בספר הזה מתבצע מרקם מקסים של גיבורים "מכל קצוות תבל" - הגיבורה הראשית גבי מבוססת אמנם על המוטיב החוזר של גיבורות ספרי מיכל שלו, אבל גיבורי המשנה שקיבלו חלק מהותי הם שרה הכורדיסטנית וסיפור חייה המדהים, פרינס העובד הזר מגאנה עם סיפור חיים שמעלה למודעות דברים איומים שקורים במדינות שונות כמו סחר בבני אדם כולל בילדים, יהלי שעלה מרוסיה כילד והפך לישראלי שורשי מכל כך הרבה מובנים וגם יתר דמויות המשנה כמו נעמה הנשואה לבדואי שחיה בסיני, חברותיה האחרות של גבי - ענבל שחווה כישלון בנישואיה, יפעת שמתמודדת עם הקושי כאם לילדה בעלת צרכים מיוחדים, והמרקם המיוחד הזה וההתייחסות לקשיים שכל אחד נתקל בהם וההיבטים עליהם הסופרת שמה דגש, יוצרים עלילה מעניינת שאצלי לפחות עוררה לא מעט מחשבות. מה פחות אהבתי? גלישת יתר לעלילות משנה קצרות ומיותרות, למשל בשיחות של גבי עם החברות שלה שכללו העלאת זכרונות מהעבר עלו כל מיני סיפורים עם פירוט יתר על חוויות חברתיות ועל אנשים ללא תרומה לעלילה, מה שיצר תחושה של מריחה. כתבתי בהתחלה שגבי, גיבורת הספר, מבוססת על המוטיב החוזר של גיבורות ספרי מיכל שלו - זה לא בכל הספרים אבל זה מספיק מורגש שהדמות היא האשכנזייה מהמעמד הגבוה שלמדה משפטים ומסתבכת עם זה כי היא באמת רודפת צדק. במחילה - גם אני אשכנזייה עם רקע דומה וזה לא הספר הראשון שלה שהקריאה הסבה לי אי נוחות, כי אזכור הדמות כולל סטיגמות מהסוג שיוצר קבוע אי נעימות. לא כל האשכנזים עשירים מופלגים, בטח שלא אלו שהסבים שלהם שרדו את השואה ואיבדו את כל רכושם (לא כולם הצליחו להבריח רכוש לארה"ב כמו סבא מיקי של גבי וסבא רבא מאיר של אמא של הילה ממאה חורפים), לא כל האשכנזים יפי נפש ובכללי - הבנתם. לא אהבתי גם את האזכור שהסבתא הכורדית מתלהבת מהעור הלבן של גבי ואומרת שזה אומר שלנינים יהיה עור לבן... ומדגישה שהילדים שלה היו הכי בהירים בסקיז אי אפשר היה להתייחס לקיבוץ הגלויות הזה בלי להציג את ההתלהבות מהעור הלבן כאילו זה מה שחשוב בחיים, להיראות אשכנזי גם כשאתה לא? היה נראה שמיכל שלו השקיעה הרבה באפיון הדמות של רוני ובני המשפחה שלו - הם שייכים גם למעמד הגבוה, משפחה עם עסק מצליח, הבן טייס בצבא, הבת ספורטאית מצטיינת שהשקיעו בה הרבה - אם כבר שמת בצד את השד העדתי, למה להדגיש אותו ככה כשאת מתחתנת אותו עם אשכנזייה שבמשפחה שלה בעיקר שמחים (בדגש על הסבא ששמח שהחתן ממשפחה מסורתית).
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו18מדוע, בעצם, לטרוח לכתוב ביקורת על ספר שהוא, לדעתי, 'לא משהו'? אולי כדי לנסות להסביר מה זה ה'משהו' הזה שהוא לא. מה זה ה'משהו' שאני מחפשת. אני בשלהי משבר קריאה. חברה שלי הגיעה לביקור לפני מספר שבועות ובאמתחתה ארבעה ספרים. היא תארה בשלוש מילים כל אחד מהם. כשהגיעה ל'הזדמנות למשהו טוב' עקמה קצת את אפה ושאלה: "את קוראת הכל?" "נכון לעכשיו" עניתי "אני לא מצליחה לקרוא כמעט כלום". "טוב" היא ענתה "אני אשאיר לך גם אותו, את לא חייבת להחזיר לי". התחלתי דווקא איתו. רציתי משהו קליל, משהו שלא אצטער יותר מדי אם אזנח אותו באמצע. ודווקא קראתי עד הסוף כמו ילדה טובה. הגיבורה היא אלמנה צעירה יחסית - מבוגרת ממני בחמש, שש שנים, על פי נקודות הייחוס שיש בספר (החזרת סיני). בעלה האהוב מת במחלה קשה, היא עורכת דין שהפכה לסופרת, מגדלת שני ילדים ופוגשת מספר דמויות שלוקחות חלק כזה או אחר בחייה, ושותפות או עדות לשינוי שהיא עוברת במהלך הסיפור. יחסה לקשישים מוגבלים, לעובדים זרים ולחברות וידידות שונות ומשונות הוא אמפתי. האובדן, האבל וההתמודדות שלה מעוררים אמפתיה. אז מה כאן 'לא משהו'? כל הסיפור הזה, שלכאורה יש בו חומר עלילתי מספיק לשלושה רומאנים (לא הזכרתי את סוגיית מעמד האישה בפרס, למשל) מסופר בקול שטוח, של כתבת דיוקן אוהדת במוספי סוף השבוע, מבלי לדלג על שום פרט, מבלי להשאיר כלום בין השורות. כמו חדר מוצף בתאורת ניאון לבן. ונזכרתי בהקדמה של ספר שהוא, בעיני, כן משהו. לגמרי משהו. של סופר- משהו משהו. נזכרתי בהקדמה ל'פצפונת ואנטון' של אריך קסטנר. בהקדמה מספר קסטנר, ששאב את הסיפור מידיעה שקרא בעיתון. "אהא ,חושבים אתם בלבכם ושורקים מבין שניכם: אהא, קסטנר גנב את הסיפור!" אבל לא. יש הבדל. "שאר הקוראים אמרו בליבם: אין זו אלא ידיעה של עשרים שורות. ואלו אני לחשתי "לחש נחש" – ויהי ספר." ואיך הפכה הידיעה לספר? קסטנר גזר אותה ושם אותה בזהירות בקופסת הנפלאות. "את קופסת הנפלאות עשתה לי רות, ועל מכסה נראית רכבת על גלגלים אדומים, ובצדה שני עצים ירוקים , ומעליה מרחפים שלשה עננים לבנים ועגולים ככדורי שלג; וכל אלה עשויים ניר מבריק- יופי!" הספר 'הזדמנות למשהו טוב' לא שהה בקופסת הנפלאות. זה בטוח. וכך, אם להגרר למשחק מילים על חשבון שמו, ההזדמנות לא הפכה למשהו טוב. נתתי אותו מתנה לספריה.
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו5אחד הספרים הכי משעממים, הכי לא ממוקדים והכי סתמיים שקראתי. ביזבוז של זמן קריאה יקר שניתן להעניק לספר אחר שווה יותר. ממש לא ממולץ לקריאה! וזה בלשון המעטה.
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו4יתכן שפיספסתי את ה"משהו טוב" בסיפור הזה. קשה לי לקטול לגמרי את הספר, מצד שני קשה להגיד שממש אהבתי ודווקא בא לי לפרגן. הסיפור נחמד בפשטות שלו, לא סבלתי מקריאת הספר. הסופרת יצרה דמות אמינה, סיפור חיים מעניין, הבעיה היא שכלום לא קרה בסוף, בטח לא משהו טוב. יש תחושה של שם מאוד מבטיח אבל הסיפור עצמו קצת מאכזב. לקרוא רק אם אין משהו יותר טוב לעשות. המסקנה: ספרות מתורגמת.
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו4לפני שניגשתי לקריאת הספר טרחתי לבדוק את הביקורות כאן, באתר, ובעקבותיהן לא ציפיתי למשהו מיוחד מהספר. להפתעתי ולעומת הביקורות השליליות בעליל, הספר נגע בי מאוד! הוא מאוד מציאותי(הדמויות כאילו קיימות באמת)ונוגע בנקודות כואבות בחיים; באירועים שיכולים לפקוד כל אחד מאיתנו, ולצערי אכן פוקדים את הרוב- מוות של אדם קרוב. בין אם זה בן-זוג,הורה,ילד או חבר קרוב. אמנם יש בספר גם נקודות אור, אשר שוזרות מעט תקווה לעתיד טוב למרות הכול וגורמות לקוות ולהאמין שניתן להתגבר כמעט על כל כאב. אני אישית לוקחת מספר מסרים ולקחים לחיי. מאוד-מאוד מומלץ!!
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו1ספר ממש נחמד.שונה מאוד משלושת ספרי'ה הראשונים.ספר שהוא קליל זורם ונעים. לדעתי המכתבים שבעלה של הסופרת כתב מיותרים ולא מוספים לעלילה כהוא זה. הספר הוא אמיתי לגמרי וקשה שלא להאמין מומלץ
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו1ספר קליל ונעים לקריאה. במובן מסוים אינו מציאותי, הדמויות בעיקר גב הגיבורה מצליחה להתבאט ולהבהיר את עצמה בפני סביבתה ולעצמה ברמה שאיננה אנושית..וחבל.. מעבר לזה הספר נותן תמונה נעימה ואמיתית של פיסת חיים מציאותית.
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו0הזדמנות למשהו טוב, נותן לך לצפות כל הזמן שאוטוטו יקרה משהו טוב, אבל לאורך כל הספר אתה מחכה ומחכה ובסוף אתה לא בטוח מה קורה.
הזדמנות למשהו טובמיכל שלו0חיכיתי לספר הזה זמן ארוך עד שהוא הגיע אלי, ואני חושבת שהוא ספר חביב, נחמד, קריא אבל לא ספר וואוו. אבל מן הסתם כל אחד שקורא את מיכל שלו יודע שהספרים שלה חמודים ומעבירי זמן- אבל בטח שלא יותר מזה. מה שכן, אהבתי מאוד את עמודים 372- 376 שהם לקראת סוף הספר. ומכיון שקרוב לוודאי שאני לא אזכור את הקיטשיות הזאת, אני מצטטת מספר משפטים שנגעו בי. לכל אלה שלא קראו את הספר, לא מומלץ לקרוא את המשפטים הבאים שלי על מנת שלא יהיה פה שום מצב של ספויילר. "כשהכרתי אותך האמנתי, ועד היום אני מאמינה, שנעשה לי קסם. פעם אחת בחיים, לא יותר, אתה מקבל משהו, לא בזכות השכל או האופי או מעשיך הטובים, אלא רק בזכות המזל. אתה היית הנס החד- פעמי שלי. לא ייתכן שתלך עכשיו. לא ייתכן שהכל ייגמר באכזריות כזאת." "בבקשה, ריבונו של עולם, הכל יכול, אל תיקח ממני את בעלי, את אהובי, את חברי הטוב ביותר, אב ילדי, משענתי. אל תיקח אותו, כי יש לנו אמנם שני לבבות, אך הם הולמים יחד בפעימה אחת, בקצב קבוע, יציב, שמעניק לשנינו חיים. אם יידום לבו, חתכת גם את הצינורות שמספקים חמצן ללבי."