ביקורת ספרותית על הזדמנות למשהו טוב מאת מיכל שלו
ספר טוב

---

חיכיתי לספר הזה זמן ארוך עד שהוא הגיע אלי, ואני חושבת שהוא ספר חביב, נחמד, קריא אבל לא ספר וואוו. אבל מן הסתם כל אחד שקורא את מיכל שלו יודע שהספרים שלה חמודים ומעבירי זמן- אבל בטח שלא יותר מזה.
מה שכן, אהבתי מאוד את עמודים 372- 376 שהם לקראת סוף הספר. ומכיון שקרוב לוודאי שאני לא אזכור את הקיטשיות הזאת, אני מצטטת מספר משפטים שנגעו בי. לכל אלה שלא קראו את הספר, לא מומלץ לקרוא את המשפטים הבאים שלי על מנת שלא יהיה פה שום מצב של ספויילר.

"כשהכרתי אותך האמנתי, ועד היום אני מאמינה, שנעשה לי קסם. פעם אחת בחיים, לא יותר, אתה מקבל משהו, לא בזכות השכל או האופי או מעשיך הטובים, אלא רק בזכות המזל. אתה היית הנס החד- פעמי שלי. לא ייתכן שתלך עכשיו. לא ייתכן שהכל ייגמר באכזריות כזאת."

"בבקשה, ריבונו של עולם, הכל יכול, אל תיקח ממני את בעלי, את אהובי, את חברי הטוב ביותר, אב ילדי, משענתי. אל תיקח אותו, כי יש לנו אמנם שני לבבות, אך הם הולמים יחד בפעימה אחת, בקצב קבוע, יציב, שמעניק לשנינו חיים. אם יידום לבו, חתכת גם את הצינורות שמספקים חמצן ללבי."

» ביקורות נוספות של orit
» ביקורות נוספות על הזדמנות למשהו טוב