הסימפוניה הגמורהאאוגוסטו מונטרוסו1מדובר באוסף של סיפורים וצר לי אבל כנראה שהם מתחכמים מדי. אחד הסיפורים הכי מפורסמים שלו הוא : "וכשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם." יכול להיות שיש פה משפט מבריק, אבל מבחינתי זה לא סיפור ונראה לי נסיון לבדוק את גבולות הטמטום של הקוראים.
מי הרג את פאלומינו מולרומַריוֹ וַרגַס יוֹסָה9מריו ורגס יוסה! אין כמוך! שוב הצלחת לסחוף אותי! אני כבר מקנאה בכל הקוראים שהספר הזה מחכה להם. זהו סיפור משטרתי, בחור נרצח באכזריות והספר מספר על החקירה המשטרתית בתוך המורכבות הפוליטית והחברתית של פרו. חוסר האמון של האנשים במשטרה שזור לאורך כל הספר ולכן גם כשפותרים את התעלומה אף אחד לא יוצא נשכר מכך ...חוץ מהקורא!
ארוחת הערבהרמן קוך8הספר ארוחת הערב הוא ספר מעולה. מכאן , אני ממליצה רק למי שכבר קרא להמשיך לקרוא. המספר הלא אובייקטיבי מכניס אותך לסיפור וגורם לך להזדהות , הוא משכיל , דואג למשפחתו, ההתנהגות של אחיו "שקופה" בעיניו - הוא מבין את המניעים והצביעות והסופר מוליך אותנו שולל - אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי מוסרי ומי לא... גם הזוועה נחשפת לאט לאט, בהתחלה נראה שמדובר בתקרית חד פעמית ללא נפגעים של נערים ש"נקלעו" לסיטואציה. בהתחלה הרגשתי ש"גם אני הייתי מסתירה ומעלימה עין מהתנהגות שלילית כדי לשמר את האושר" אבל איפה הגבול ? הסופר בוחן את הגבול - כל פרק חושף עוד מידע וכמה שזה יישמע מזעזע, אני לא יודעת איפה הגבול שלי. כצופה מהצד , יותר קל ובכל זאת – האם היינו מסגירים ילד שלנו? - כנראה שלא...אם לא אנחנו מי יגן על הילדים שלנו. הדבר היחיד שהפריע לי הוא שהרגשתי שהסופר לא הלך עד הסוף...המחלה ,לטעמי , היתה מיותרת ופגעה בביקורתיות של הספר כלפי החברה המערבית. טוב שלפחות נשארו האמהות ללא תירוץ....
המבצר הלבןאורהאן פאמוק4ספר לא משהו...לא קראתי ספרים אחרים של הסופר זוכה פרס הנובל , אבל אני מניחה ומקווה שספרים אחרים שלו יותר טובים.
מוכר האתמוליםז'וזה אדוארדו אגואלוזה6תמיד אחרי שאני מסיימת לקרוא אני קוראת את הביקורות על הספר שסיימתי בסימניה. התאור "מפוזר" חזר על עצמו גם בביקורות הטובות יותר וגם בפחות טובות. ואני חייבת להסכים. העלילה מפוזרת , הפרקים מאוד קצרים , לעיתים נראים לא ממצים אבל לדעתי – כמו שסיכם רמי סערי באחרית דבר על ספר – על כל מילה ומילה היתה מחשבה מעמיקה. הסופר מצליח להעביר את תחושת החלום בעלילה שמתרחשת במציאות ודווקא רוב האינפורציה ה"אמיתית" מתקבלת דרך החלומות . הספר מספר על אדם שבונה ומוכר לך ביוגרפיה שתעזור לך להצליח בעתיד. האנשים המפוקפקים ברובם שמשלמים על שרותיו מעמידים אותו במצב לא נעים כשהם פועלים על סמך העבר הבדוי. השממית, שמתגוררת בבית והיא גלגול של סופר , משתתפת בעלילה בעיקר דרך החלומות. כמה מן הקטעים, חזרתי וקראתי שוב, דרך המחשבה של הסופר הפליאה אותי.
סמוראי בוגיפיטר טאסקר6ספר המשך ל"נשיקת הבודהה" -תעלומה חדשה שמגיעה לבלש היפאני. למרות שיש תעלומה, בלש והמון אקשן , לא מדובר על ספר מתח בכלל. העלילה היא שולית , יש כאן את החוויה של מפגש עם הדמויות המיוחדות כל כך שפיטר טאסקר מכיר לנו. כמו בספר הקודם הוא חושף פנים שונות של יפן. הוא מגלה לנו את התנגשות התרבויות שחווה יפן עקב הגלובליזציה מצד אחד והתרבות השמרנית מצד שני. הכיף הוא שזה נעשה בלי שנרגיש, "על הדרך" .... ספר ממש מומלץ!!
אמנות ההקשבה לפעימות הלביאן-פיליפ סנדקר6איך זה יכול להיות שהספר הזה מקבל בסימניה 4 כוכבים ?איך הוא מומלץ בסטימצקי ? בתור סיפור חיים הוא לא אמין ובתור אגדה או משל הוא לא משיג את המטרה. כל דמות ודמות יותר מעצבנת מהשניה. אם הכוונה של הסופר היתה ללמד קצת על פילוסופית החיים הבורמזית אז הוא פספס ובגדול!! מצד אחד בשביל לרצות דוד רחוק אפשר לוותר על להיות עם אהבת חייך ומצד שני כדי להגשים את החלום שלך מותר לך לזרוק את המשפחה שלך.... לא הבנתי מה הוא רוצה!
בלעדיהאנטוניו מוניוס מולינה11במקרה של ספר הזה אני חוששת שיהיו ספוילרים.... אני כבר עמוק בקריאת ספר אחר ועדיין המחשבות שלי נודדות לספר "בלעדיה". מה תפס אותי כל כך חזק? חשבתי על זה הרבה השבוע , וכנראה שהתשובה היא ההזדהות. אני אסביר בסיפור אמיתי: אצלנו בעבודה התחילו בימי חמישי למכור פרחים. בשבוע הראשון שזה קרה עמית לעבודה, הנשוי מעל 20 שנה, קנה לאישתו זר פרחים. כשהוא הגיע ביום ראשון הוא סיפר שכל הסוף שבוע סבל קשות כי אישתו היתה משוכנעת שמשהו קרה כי "הוא לא היה קונה לה פרחים ככה סתם, זה לא הוא". ככה , אני מניחה שמרגיש כל אחד שנמצא במערכת יחסים ארוכה : שיש איזשהי חלוקת תפקידים שידועה מראש: אני יושבת לקרוא ספר והוא ממשיך לעבוד, אני אופטימית והוא פסימי וכו' מה יקרה אם משהו יטרוף את הקלפים, לאו דווקא לרעתנו, כמו בסיפור שלעיל? בספר הזה אישתו של הגיבור, אשר התחתנה איתו בשפל של חייה , כאשר יש ברירות בידיה , היא מקבלת החלטה , מתוך עמדה של כח, להישאר איתו וזה משנה את כל התנהגותה כלפיו. מה זה עושה לו? הוא מרגיש שהוא חי בלעדיה...
המתנקש העיוורמרגרט אטווד17ספר ראשון של הסופרת שאני קוראת והופתעתי. לקחתי אותו אך ורק כי ראיתי שזכה בפרס בוקר . מבחינתי שם הספר, הכריכה שלו עם הבחורה והתאור בגב הספר הזכירו לי רומן רומנטי שגם אחרי שקניתי את הספר לא יכלתי להביא את עצמי לקרוא אותו. כנראה גם שהכי טוב לספר זה להגיע אליו בציפיות נמוכות. הספר הוא כמו פאזל, יש לך את התמונה על הקופסא, אתה יודע שזה מה שצריך לצאת לך בסוף ויש לך המוני חלקים ועכשיו צריך למקם כל חלק במקומו, בסבלנות, כדי שתוכל לקבל באמת את כל התמונה. בכל שלב אתה רואה את ההתקדמות. כשהתמונה היא חלקית, אתה כבר יודע גם לחפש את החלק החסר. בדימיונך אתה יודע כבר איך החלק הזה נראה, ויודע לגלות אותו בערמת החלקים שעדיין לא ממוקמים. לכתוב ספר בצורה כזו זה גאוני. קניתי השבוע עוד שני ספרים של הסופרת ואני מצפה להם.
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני14אני מכירה את התרבות בהודו. אני מכירה סרטים, כוכבי קולנוע, גיבורי תרבות, ספרים, מה מקובל ומה לא, איך מדברים עם אנשים, איך מבדילים בין מעמדות וקאסטות, הטירוף של הצבע הבהיר, מה הוא מודל היופי ההודי, התרבות החזקה של "מה יגידו", וגם את החשיבות האסטרונומית של חתונה עם בן אותו המעמד בהסכמת ההורים ומה זה נישואים של אישה במעמד גבוה לעומת אישה במעמד נמוך. כשאני נוסעת להודו,אין לי בעיות כמו לתיירים אחרים. אני יכולה להגיע למקומות שונים ומשונים. אני כבר 8 שנים מתעסקת עם המדינה הזאת ותרבותה ומביטה בה בהכרה מלאה אך בעיניים שליליות. הייתי שם כמה פעמים ותמיד חייתי עם מקומיים כמו מקומית. שנאתי את הארץ הזאת שנאת מוות ותמיד נאנחתי ברווחה כשיצאתי משם. עברו שמונה שנים ועדיין לא הצלחתי למצוא את האור שכל כך רציתי למצוא בארץ שהבראיתי בה מלב שבור וזהות מרוסקת. זו ארץ שעבר עליי כל כך הרבה בה וירקתי דם כדי להכיר את התרבות (הפוכה לגמרי משלנו). בסופו של דבר אפילו בחרתי לעצמי כבעל בחור הינדו שהוא כמעט משם, וכשהתחתנו הוא בהחלט היה נציג של התרבות המוזרה שכבר הכרתי די טוב (לשמחתי הוא בעצמו שמח להפטר ממנה בהקדם). ולכן, לקרוא ספר על בת המעמד הגבוה בהודו שלהורים שלה כבר יוצא עשן עד שהיא תתחתן, על המאבקים הקטנים, הצביעויות והשואו אוף של הסארי והתכשיטים, היה בשבילי חווית קטרזיס משחררת וצחקתי לאורך כל הספר. העברתי אותו לבעלי שעכשיו צוחק בעצמו.
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני6חמוד, עכשווי , מתאר אישה צעירה שלמרות הדעות הקדומות של משפחתה האהובה ודיכוי עצמיות האישה בחברה בה היא חיה - מצליחה לפרוץ החוצה ולהצליח להגשים את עצמה. ספר קליל, לא מכביד , מושך מאוד לקרוא עד הסוף. ישנם כמה תאורים מיוחדים המתחבאים כמו פרחים יפים או צלילים יפים בין המשפטים , מאוד מקורי. מומלץ מאוד!! במיוחד לנשים שחיות לבד...
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני4הספר כתוב בצורה צינית ומשעשעת, ומספר על חוויותיה של אנג'ו, בחורה הודית שמתגוררת לבדה בארצות הברית, ומנסה לשלב בין שני העולמות - מצד אחד לשמור על המסורת עליה חונכה ולרצות את הוריה, ומצד שני - להיות עצמאית וחופשייה כמו חבריה בארצות הברית. הספר מאפשר להכיר תרבות שונה ואפילו מוזרה, באמצעות הסתכלותה האוהדת אך הביקורתית של המחברת. מעבר לעניין התרבות השונה - כל הרווקים המחפשים יכולים להזדהות עם הדייטים ההזויים שאנג'ו פוגשת בהם, ולהשתעשע מתובנותיה עליהם.
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני3התלבטתי בין שלשה כוכבים לבין ארבעה, החלטתי להיות לארג'ית. הספר מרגיש כמו לשבת עם רווקה מזדקנת, נחמדה אבל לא כ"כ מעניינת, מבריקה מעט מדי פעם, נו עוד בחורה ממוצעת. הבעיה היא שהספר מרגיש באמת כאילו בילינו אתה שלש שעות על כוס קפה. מקשיבים לה, שמועים אותה משתפכת, בהתחלה ברוב קשב, באמצע מחניקים פיהוק פה ושם, קצת מאבדים אותה וחולמים, והסוף... הסוף בדיוק כפי שהיא התבגרה, פתאום נעים יותר, "זורם" יותר, קליל וכמובן שהסוף מתוק מתוק. רוצים לקרוא?
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני2מזל מזל שלא רכשתי אותו אפילו לא "ביד שניה" אלא לקחתי אותו מהספריה. ממש בזבוז זמן משווע, לא יודעת איך להגדיר אותו אחרת.........
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני2כשהתחלתי לקרוא את הספר חשבתי לעצמי שזה עוד ספר פתאטי על אישה שבאה כביכול ממעמד נמוך והינה כמה שהיא התקדמה יפה בחיים, לגמרי בלי עזרה.. נכון שאין בעל, אבל זה לא נורא, לפחות הכל טוב בעבודה (חח טוב נסחפתי קצת עם הדמיון).. אבל כאשר היא חוזרת כמה שנים אחורה, כל העניין של החיפושים אחר "נסיך" הודי וכל הכישלונות שבאים מיד לאחר מכן עשו את הספר למותח יותר ויותר מציאותי, אולי?!... אני כל פעם מחדש התבאסתי כשזה לא היה "הוא". חשבתי.. נו כבר... מתי "הוא" יבוא? הסוף מתוק מדי, לטעמי, יותר מדי מהר השתלשלו העניינים עם בעלה... אבל בהתחשב בעובדה שהיא חיכתה לאותו רגע יותר מ10 שנים, זה מפצה על זה איכשהו=) בסך הכל ספר נחמד מאוד, כתוב בצורה יפה ולא פעם מצאתי את עצמי מצחקקת באמצע=)
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני2ספר טוב. קליל, נעים, פותח את הפריים לגבי תרבות אחרת ומעניינת. מתאים לדעתי לכל מי שעולמו פתוח בכל הנוגע לתרבויות אחרות. בהחלט פן אחר של הודו, פן שאליו יותר מתחברים הצעירים. אל תצפו לקלאסיקה, אבל ספר ששווה ביותר לקרוא ...
למטרות נישואיםקאוויטה דסוואני0מזל מזל שלא רכשתי אותו אפילו לא "ביד שניה" אלא לקחתי אותו מהספריה. ממש בזבוז זמן משווע, לא יודעת איך להגדיר אותו אחרת.........