כשהייתי בן-16 אבי חזר מעבודתו עם ערמת ספרים שמצא ברחוב, ספר זה היה ביניהם. יום אחד מתוך שעמום ישבתי לקרוא ונשאבתי לתוכו במיוחד ריתקו אותי הסיפורים על יאיר ועל פועלו של האיש המיוחד הזה ולימים עד לגיוסי לצה"ל התנדבתי במוזיאון הלח"י בפלורנטין ולמעשה מאז ועד היום אני חבר בעמותת לוחמי חרות ישראל ובכל שנה ב-כ"ה בשבט עולים לקברו של יאיר ז"ל בנחלת יצחק לחלוק כבוד אליו ולכל חללי לח"י, שמי האמצעי הוא על שמו








