עבר זמן מה מאז קראתי את "המשחק של אנדר" והייתי מוכנה לספר הזה, שחיכה לי על המדף כתזכורת ממי שאינו שבע רצון ממדיניות "ספר ראשון בלבד" שאני נוקטת, והביא לי אותו תוך ידיעה שקשה לי לעמוד בפני ספר שעוד לא קראתי. שלושת אלפים שנה עברו מתקופת ילדותו של אנדר והשמדת הבאגים אבל אנדר ויגין, שבילה חלק גדול משנים אלה בנסיעות במהירות האור הפך בהן לאיש כבן 35 (עזבו את ההסברים המדעיים, תביאו את זה בגלולה...)

בני האדם מוכי האשם על השמדת גזע תבוני מחוקקים חוקים נוקשים לגבי התנהגות אם גזע תבוני אחר יופיע. ובני אדם נתקלים בגזע כזה בעולם נידח בו חייה אוכלוסייה קטנה. נאסר בתוקף להפריע לחייזרים, לבדוק אותם בכל צורה למעט להסיק מסקנות מהתנהגותם. אסור ללמד אותם, או לשנות אותם בכל צורה. מדעני אותו עולם מתוסכלים אך ממשיכים לנסות ללמוד ככל יכולתם בתנאים המגבילים בהם הם חיים.

סקוט קארד - מורמוני אדוק מצפון קרוליינה - הוא סופר של רעיונות. והרעיונות שהוא מביא בספר הזה מרתקים: הוא עוסק באשמה - זו שהורסת את חיי הנושאים אותה, בדתות מסויימות המשתמשות באשמה ככלי רב עוצמה לשלוט במאמיניהם. הוא עוסק בשקרים ובדרך בה הם מזהמים חיים וכוונות טובות. הוא עוסק ב(חוסר)יכולת של בני אדם לקבל את השונה בלי התנשאות והתחסדות. הוא עוסק בשאיפת המלחמות ככלי להישרדות וביחסינו המורכב למתים, ובעדיפות שאנחנו נותנים לפעמים למתים על פני החיים.

זה המשכו הראשון של "המשחק של אנדר" ולמעשה אין קשר בין הספרים. אהבתי אותו מאד. הוא מספר סיפור מרתק, מתאר תעלומה המתפענחת לה תוך כדי הסיפור, ומותיר את הסקת המסקנות לקורא. אמנם אין בספר הרבה פעולה (גם לא הרבה מדע בדיוני, למעשה), אך המושבה הקתולית הקטנה מתוארת בפירוט באופן מגוון, עם הרבה גווני אפור, הדמויות אמינות והסיפור משכנע אותך שכמעט יכול היה לקרות. במקרה הזה, לפחות, העקרון שעקרונות נועדו להפרה (וכדאי לפעמים לקרוא ספר המשך), הצדיק את עצמו...

אני בדרך כלל לא אוהבת לכתוב כמה ביקורות באותו יום , כי אני חושבת שזה מזלזל בספרים .אבל הפעם אני אחרוג ממנהגי .

סיימתי לקרוא את הספר שבוע שעבר ופשוט לא מצאתי את הזמן הנכון לכתוב עליו ביקורת .

את הספר המשחק של אנדר קראתי לראשונה לפני שש שנים .
אני לא יכולה לתאר את התחושות שהספר הזה גרם לי .
ללא ספק הוא אחד מאהובים עלי ביותר .
לאחר שסיימתי לקרוא את המשחק של אנדר , עברתי לסדרת הצל .
התחלתי לקרוא את הצל של אנדר - ואז בכלל נדהמתי .
כולם אוהבים את אנדר - גם אני , אבל יש לי פינה חמה בלב לבין .

כשסיימתי לקרוא את סדרת הצל התמהמתי (במשך 6 שנים) לקרוא את ההמשך של אנדר .
אני פחות מתחברת למד"ב .

לפני שבועיים בערך - אני ופולי החלטנו להחליף ספרים אני שלחתי לה את מרשעת והיא שלחה לי את קול למתים .
ההתחלה של הספר בילבלה אותי , ואני ממש לא התחברתי .
זה הגיע למצב שממש חשבתי להפסיק לקרוא - וכפי שאתם יודעים כבר , אני לא עושה את זה .
אז דיברתי עם פולי קצת ואמרתי לה שאני לא מתחברת לספר , אבל היא שיכנעה אותי להמשיך לקרוא .

הספר קול למתים הוא ספר מצויין ! הוא הזכיר לי למה אני אוהבת את אנדר כלכך .
הסיפור מתרחש 3000 שנה בערך אחרי שאנדר הביס את הבאגים .
במושבה מרוחקת .
שם בני האדם חיים ביחד עם גזע שנקרא פקניו או החזרזרים .
על מנת ללמוד מהטעות שנעשתה בזמן שאנדר השמיד עם שלם , הוחלט לא להתערבב עם החזרזרים ולא ללמד אותם דברים חדשים.
הומצא תפקיד מיוחד שמטרתו ללמוד מהחזרזרים אך להישמר ולא ללמד אותם דבר (קצת צביעות אתם לא חושבים ?)
בכל מקרה התרחש רצח במושבה ומזמנים את דובר המתים .

דובר המתים הוא בעצם אדם שנקרא להספיד את המת , הוא לא מייפה את חיי המת ולא משקר או מסתיר מידע .
הוא אומר את האמת כפי שהיא .
במטרה להעניק לנפטר ולמשפחתו מנוחה .

כאשר אנדר מקבל את הקריאה לדבר את מותו של החוקר של החזרזירים הוא מחליט לעזוב את הכל ואת ולנטין וללכת לשם .
קחו בחשבון שמבחינת אנדר לא עברו 3000 שנה אלא 25 שנה בערך .הוא עדיין מתייסר על רצח הבאגים .
הוא כואב את כאב מלכת הכוורת ומחפש לה מקום בו הוא יוכל להחיות אותה.

כאשר הוא מגיע לשם הוא פועל בכמה מישורים - להציל את החזרזרים , לחשוף את האמת , ולמצוא למלכת האגים מקום .

אנדר נשאר אותו אנדר - שאוהב את כולם , שרואה את האמת .
שיודע שהאמת עלולה להכאיב אך היא משחררת לחופשי .

הספר מדהים , גם הפעם אורסון עשה את זה .
הספר הזה נוגע בנו בתור אנשים - בצורת המחשבה שלנו וראיית העולם שלנו .גם פה הילדים רואים יותר טוב מהבוגרים .
מסכות והשקרים נעלמים.

הספר נגע לי בלב - חשתי את כאבם של הדמויות .
וקיוותי שסוף סוף אנדר ימצא לו בית ומקום לנוח בו .

אחרי שסיימתי את הספר הירהרתי בו המון .
גם עכשיו כמעט שבוע אחרי הוא מהדהד בי .
אחרי תקופה של כמעט של חצי שנה שלא קראתי את המשחק של אנדר - חזרתי וקראתי בו .

אני מחכה לקבל את ספרי ההמשך של אנדר ולסיים לקרוא אותם .
כי אני בטוחה שהם יהיו מצויינים לא פחות מקול למתים .

אנדר חזר לגעת לי בנשמה - ואני ממש שמחה - לא הבנתי כמה התגעגעתי לדמות שלו -ועכשיו שאני קוראת את ספרי ההמשך אני מגלה את אנדר הגבר והוא מדהים לא פחות מאנדר הילד .

עד לביקורת הבאה אנשים יפים ♥

הדובר למתים הוא כנראה התפקיד החשוב ביותר שקיים. בתחומי אחריותו הם הדיווח על האמת, ללא פשרות וללא משוא פנים והניסיון למצוא תשובות לשאלות הבוערות בצורה ישירה עד כמה שניתן. אנדר קופץ במהירות הקרובה למהירות האור בין העולמות האנושיים שביקום. אלו מאוכלסים בבני אנוש שקשורים ברשת של מחשבים שבתוכה יישות מיוחדת בעלת בינה משל עצמה שקשורה לאנדר דרך החיבור שלו אל כל המחשבים בעולם ויוצרת בשבילו את כל המידע והידע לו הוא זקוק.
אנדר הפך להיות דובר המתים מיד לאחר שהוא השמיד את הבאגים ושמר על מלכת הכוורת ובזכותו היא שמורה כבר שלושת אלפים שנים. הוא מחפש גאולה לנפשו הדואבת על רצח העם שאותו ביצע לפני כל כך הרבה זמן שכבר אף אחד לא מקשר אותו עם אותו אנדר הרוצח. אנדר מגיע לעולם בו מתגלות צורות חיים אנושיות חדשות שעדיין לא באו במגע עם האנושות והוא מרגיש את הצורך של מלכת הכוורת שמחכה כבר אלפי שנים למצוא עולם שבו היא תוכל להקים מחדש את הגזע שלה.
אנדר הוא דמות מדהימה, בכל מקום שאליו הוא מגיע הוא מנסה למצוא את האמת ולסדר הכל, וסקוט קארד ממשיך לסדר לו עבודה. הסיפור לוקח את הקורא במרחבי הזמן והיקום, הוא מתאר זנים חדשים ועולמות קסומים ומעורר תהיות לגבי משמעות החיים האנושיים בכלל. הספר מלא בתיאורים נפלאים ומדהימים של מדע בדיוני ושל רעיונות כבירים על התפתחות הגזע האנושי. יש כאן תאולוגיה, פילוסופיה, ביולוגיה, אנתרופולוגיה וכמובן פוליטיקה ורומנטיקה, וכל אלו חוברים יחד ליריעה רחבה ונפלאה שממלאה את הדמיון ומעניקה לקורא תחושה של עומק אנושי רב מימדים.
סקוט קארד מפתיע ברעיונות ומדהים בכתיבתו.
פשוט תענוג, תהנו...

המשחק של אנדר לא נתפס לי כספר מדע בדיוני קלאסי כי הוא התרכז בעיקר בהתפתוחו של אנדר בבית הספר וכו'. ושמעתי מאנשים שההמשכים זה לא משהו וכו' אבל למזלי לא האמנתי להם, אמרתי שלא יכול להיות שגאון שכתב את הספר הגאוני הזה לא יצליח לכתוב המשכים לפחות מצויינים גם אם לא גאוניים...

לא התבדאתי, הפעם קיבלנו את הספר מד"ב שהפרולוג שלו היה בעצם האפילוג של המשחק של אנדר, הפעם נכנסנו כבר לחלל ולעולם אחר ויצורים תבוניים אחרים, וכמובן שהספר בוגר יותר יחד עם הגיבור שהתבגר בינתיים (רק בן 3000 ;). לא עוד ספר מלחמת כוכבים אלא ספר עם עומק פילוסופי בכל הנוגע לבני אדם וההסקת מסקנות שלהם ממעשיהם בעבר והפעולות שלהם לתיקונם.

אם המשחק של אנדר היה הספר שהכי הכניס אותי להלם אי פעם אז הקול למתים זה הספר שהכי ריגש אותי, הקונספט של תפקיד הקול למתים (או שאולי צריך להגיד המדבר למתים) היה חזק מאוד והפרק שבהם אנדר מדבר למת סחף אותי ברמות עוצמתיות שלא הגעתי אליהם עם אף ספר בחיים.


ממליץ בחום, בתקווה שההמשכים הבאים גם ברמה...

הפסיכולוגיה האדירה, הדילמות המוסריות, הרגש והחמלה שמלווה את רוב סדרת המשחק גורמת לי להתאהב בספרים אלו עד בלי דיי.

ביקורת איכותית


בספר ההמשך המדהים הזה, מדגים אורסון שוב את יכולותיו הלא נגמרות, לכתוב ספר יפיפה, משכיל ובעל מחשבה עמוקה כנבכי אוקיינוס. אורסון רואה בבירור, כמו אנדר, תכונות אנושיות, ציפיות ונקודות פגיעות. על אף שהספר עצמו נכתב לפני כ-25 שנה, [נכון ל2011,] נדמה שהוא מסוגל לקרוא את העתיד, ורואה שבני האדם נשארים בני אדם. לצד תקווה ענקית לעתיד טוב יותר, מעניק לנו הסופר את המחשבה העמוקה והנכונה בהחלט: הריסתנו בעבר, ויכולתנו לשקם. הן במובן הרחב של האנושות, וגם אחד לשני: שבעצם הם היינו הך?
וזהו בדיוק תפקידו של דובר המתים. דובר המתים, כפי שאמר אורסון בספר הקודם, אומר "את האמת כולה, מבלי לקשור כתרים מזוייפים". כך יכלו למשל בני הכפר לראות את התנהגותם האכזרית למרקאו לבסוף, שתמיד הסתירו: וכך יכלו כולם, אם יבחרו בכך, לשנות את יחסם בהמשך.
איש לא שנא את דובר המתים, כי הוא אמר אמת, ואמת בלבד.

ספר מומלץ, נבון, בוגר, מעניין, מפתיע, עמוק ומותח.
מדהים.

מאת: רוני צ.

ספר מדהים,מלא מחשבה,מיסתורי,מלא ברעיונות מבלבלים הדורשים זמן מחשבה ושבינהם צריך לנתב ולהבין מה נכון, מה לא ומה מסוכן .
אורסון סקוט קארד: דמגוג,מלא באמונות ודעות הכותב את דעותיו בין השורות,גאון לא מבוזבז והפכפך.
אז עם כל ההקדמה הזו לספר השני בסדרה של אנדר שאין מילים לתאר אותה, תחליטו בעצמכם האם לקרוא. אבל הישמרו הסכנה מידית עם הכניסה לעולם של אנדר.
אז תרימו את החומות וחזקו את הביצורים וקדימה! השער של האוייב נמצא למטה!
(נ.ב
ההקדמה הנ"ל מייחסת את עצמה לכל סדרת אנדר וחלקה לצל)

ספר הבנוי כספר מתח דרמטי שעשוי ל"ערער" מעט את הקורא ובקריאה שנייה אולי גם לגלות דברים ורעיונות חדשים.
הספר מתרחש בכוכב לכת אחר ("לוזיטניה") בו יש מושבת בני אדם ועוסק בנקודת המגע שלהם עם האוכלוסייה המקומית (והחייזרית) הספר בונה היכרות עם כמה דמויות מפתח ובונה לאט לאט הצטברות "מסה" קריטית של מאורעות,
הן ברמה האישית של הדמויות והן ברמת החברה האנושית כולה - עד לפיצוץ הבלתי נמנע בחלק האחרון.

סדרת ספרי "המשחק של אנדר" – אורסון סקוט קארד
סוג: מדע בדיוני. הסדרה כוללת כשבעה ספרים המגוללים את קורותיו של אנדרו וויגין, בתקופות שונות (בעתיד)
במקומות שונים ומזוויות מבט שונות. אנדרו הנו אדם רב כישורים שנוטל חלק מרכזי באירועי תקופה ותהפוכות גורל דרמטיות בכדור הארץ ומחוצה לו. לעיתים הוא מוביל ולעיתים מובל ע"י האירועים וללא ספק מושפע ומשלם מחיר אישי כבד. מעבר לעלילות הספרים המרתקות והמותחות מעלה הסופר תדיר שאלות בסיסיות של מוסר אישי וחברתי ובודק לעומקו של עניין את נושא הסובלנות לאחר. הספרים, ובמיוחד "קול למתים" ו"קסנוסייד" מעלים שאלות כגון האם
אנו באמת סובלניים כלפי אחרים? האם אנו יודעים, הן ברמה האישית והן כחברה לנסות להבין ואולי אף לקבל אחרים
ששונים מאיתנו. האם אנו יודעים ומוכנים להיות סובלניים רק כלפי הדומים לנו, במראה, בחשיבה, במנהגים?
האם נדע באמת לקבל את מי שבמהותו כה שונה מאיתנו? האם אנו יודעים לעשות זאת כיום?
כרונולוגית הסדרה מתחילה בספר "המשחק של אנדר" אולם המלצתי היא להתחיל דווקא עם "קול למתים"
להמשיך עם "המשחק של אנדר" אח"כ "הצל של אנדר" ואחרי כן כל אחד מספרי ההמשך.

בניגוד לרוב האנשים - העדפתי את הספר הזה על קודמו "המשחק של אנדר" בהרבה. כל מה שחסר לי בספר הראשון – עומק, רוחב יריעה, דמויות עגולות, תהפוכות בעלילה – הכל קיים כאן ובגדול. מאוד נהניתי.