ביקורת ספרותית על מוזיקופיליה - סיפורים על מוזיקה והמוח מאת אוליבר סאקס
ספר טוב

---

לאחר שקראתי את "האיש שחשב שאשתו היא כובע" של סאקס, שמחתי מאוד לקבל ספר חדש שלו, שעוסק כולו בתופעת המוזיקליות האנושית, ובקשר שלה למוח. כשחושבים על זה, המוח הינו חידה מרתקת,שכנראה לעולם לא נצליח לפתור. נאמר עליו ש"אילו היה מוחנו כה פשוט עד שנוכל להבין אותו- היינו טיפשים מכדי להבין אותו". זיגמונד פרויד, לפני שפנה לפסיכולוגיה, היה נוירולוג ידוע. כשנואש מלהבין באמצעים של זמנו כיצד פועל המוח החליט לעקוף את החידה באומרו שבעתיד יתחברו הנוירולוגיה והפסיכולוגיה מחדש למדע אחד. מדעי המוח של ימינו מתקרבים לחזונו הזה.
"מוזיקופיליה" מציג תופעות מעניינות הנוגעות למוזיקה והדרך שבה המוח תופס אותה. מעניין לקרוא על פגיעות מוחיות שמשנות את הדרך בה אדם תופס מוזיקה, על פגיעות שגורמות לאדם לשמוע מוזיקה שאינה קיימת, על שמיעה אבסולוטית ועל טיפול במוזיקה לנפגעי מוח. למרות שהוא מוצג כספר להדיוטות, רמתו מעט גבוהה מדי והוא משתמש במונחים מקצועיים הן מתחום הנוירולוגיה, אותם אני מכירה, והן מתחום המוזיקה שהינו זר לי כמעט לחלוטין. הידע שלי בתחום מבנה ופעילות המוח עזר לי מאוד להבין ופיצה על הבורות שלי במוזיקה. לקורא שאינו בקיא באף אחד מהם מומלץ לקרוא קודם את "האיש שחשב שאשתו היא כובע" כדי להכיר את חלקי המוח ותפקידיהם השונים.
בסה"כ מדובר בספר מאוד מעניין על נושא מאוד מעניין. חובבי המוזיקה יהנו ממנו במיוחד, כשיבינו על איזה בסיס מורכב היא נשענת.

» ביקורות נוספות של שירה
» ביקורות נוספות על מוזיקופיליה - סיפורים על מוזיקה והמוח