ביקורת ספרותית על הווידויים של נט טרנר מאת ויליאם סטיירון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 ביוני, 2009
ע"י שירה


ספרים על עבדות השחורים בארצות הברית מרתקים אותי מאז גיל עשר, אז קראתי לראשונה את "שורשים". ב"שורשים" נתקלתי בין השאר בסיפור על נט טרנר והמרד שהנהיג. מראש הייתי משוחדת לטובתו. במובנים רבים הייתה העבדות בארצות הברית אחד הפשעים הגדולים ביותר נגד האנושות שנעשו עד כה, אם לא הנפשע שבהם. מחיקת זהותם ותרבותם של מיליוני אנשים, מחיקת אנושיותם, רצח, אונס והתעללות פיזית ונפשית במשך מאות בשנים, כל זאת נעשה לעבדים השחורים בדמוקרטיה הגדולה בעולם. כל מעשה של התקוממות נראה לי לפני קריאת הספר צודק מראשיתו, שכן הוא מתקומם כנגד עוולות גדולות לאין שיעור.
הספר מתאר את קורותיו של נט טרנר, נגר ומטיף דתי שחור בוירג'יניה בתחילת המאה ה-19. טרנר למד לקרוא בעזרתו ובעידודו של אדונו, מעשה נדיר ושנוי במחלוקת באותם הימים, ולמד על בוריים את כתבי הקודש. הוא החליט להרוג את כל הלבנים באשר הם, ללא רחם, ללא יוצאים מן הכלל, בהשראה "אלוהית". טרנר גייס לצידו עבדים נוספים מהאחוזות הסמוכות ובאוגוסט 1831 יצאו למסע טבח במחוז, בו הרגו המורדים חמישים וחמישה איש, אישה וילד. המרד סוכל וכל מנהיגיו, בהם טרנר ושישה עשר נוספים, נתלו.
הרשים אותי במיוחד התהליך שעובר על טרנר המתבטא ביחסו לשחורים האחרים. הוא גדל כ"עבד בית", הבז לעובדי השדה ורואה בהם בהמות מטופשות. תיאוריו את אחיו השחורים בתקופה זו מבזים ואינם שונים ביותר מתיאוריהם של הלבנים את עבדיהם בספר זה ובספרים אחרים אודות העבדות. עם התבגרותו של טרנר יחסו לבני עמו משתנה כשהוא מבין את גודל העוול שנעשה להם. הוא מבין שעילגות שפתם היא תוצאה של החשכה שהם מושארים בה בכוונה, שהתרפסותם המטופשת שמביכה אותו כל כך נובעת מפחד ולא מטיפשות, ולומד לאהוב ולכבד אותם. השחורים האחרים הופכים בהדרגה בתיאוריו מיצורים מטופשים, שאינם טובים בהרבה מחיות, לבני אדם של ממש. טירופם אינו מפחיד אותו יותר, אלא מתקבל כתוצאה מובנת של השיעבוד ושל התלאות שעברו. גם יחסו ללבנים משתנה, ומתיאור אוהד, מעריץ, הוא הופך לשנאה השואבת לא רק מהתעללות כי אם גם מאהדה.
הספר השאיר בי רגשות מעורבים. מצד אחד, כפי שציינתי, בסיפורים כאלה אני תמיד משוחדת לטובת השחורים ונגד הלבנים שמייצגים את השיעבוד וחוסר הלב. מצד שני, ההתבטאויות שמביא המחבר בשם טרנר מציגות אותו כקנאי דתי, היוצא למסע הרג חסר אבחנה בשם האל, ולא חס על תינוקות וילדים. אם התמונה קרובה למציאות (הספר מבוסס על וידויו האמיתיים של טרנר, אם כי אולי אין לסמוך על וידויים שנערכו על ידי תלייניו) אזי התיאורים מזכירים לי יותר מכל את הטרוריסטים בני ימינו, שגם הם משתמשים באלוהים כעילה להרג חפים מפשע. האם הפשע שבשעבוד מצדיק רצח תינוקות? מה צריך לעבור על אדם כדי שיגיע לכדי מעשה יאוש שכזה? ומה זה אומר על ימינו אנו?
"הוידויים של נט טרנר" הוא ספר חזק ומורכב. מעולם לא קראתי משהו כזה על העבדות.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ליז מאילת:-) (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
קוראת עכשיו



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ