ביקורת ספרותית על התפכחות מאת יותם ראובני

---

בכתיבה של יותם ראובני אפשר למצוא כמה הקבלות למה שפנחס שדה כתב בספריו, ובעניין של ספר זה "התפכחות" כשם ששדה חש עצמו לא פעם כמציל נפשות, כך הסופר שהעלה (לפני כשלושים שנה) על הכתב את סיפור חייו בעודו קרוב למשבר גיל השלושים. הוא מהרהר בינו לבין עצמו מהי התקופה הכי מאושרת בחייו, ולדבריו בספק אם לפחות רק רגע היוולדו כשככל תינוק לא ידע מה הוא העולם אליו בא. הוא מביא את הסיפור בזווית של "עונה בגיהנום", אחד שהספיק לנהל כמה רומנים עם בני מינו, וגם הם חיפשו אחר האושר שלהם עד שמצאו את מותם בכל מיני נסיבות. הסיפור האחרון בספר "פרידה מנינו רוטה" ממחיש איך הקשרים הללו לא מתנהלים תמיד על מיי מנוחות. שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על התפכחות