ביקורת ספרותית על הפור מאת יוסי זיו

---

איזה כיף למצוא יהלום בתוך קערית של אבנים פשוטות ! זה מה שהרגשתי כשסיימתי את קריאת ספרו של יוסי זיו "הפור" ! מאה עשרים וששה עמודי הספר מקפלים בתוכם ששה-עשר סיפורים חזקים ומטלטלים אשר בשום פנים ואופן אי אפשר להישאר אדישים כלפיהם.
הסיפור הראשון, "הפור", מציג מבט נוקב ומקורי על תרבות המוות והשכול בישראל, "חונה" הוא סיפור על ידידות מופלאה והכרת תודה בצידה, "בן תזז" הוא סטירה על המכורים ללו"ז צפוף, "דע את היום" גם הוא מתייחס בצורה מיוחדת לנושא המוות, "זרוע A – 3502" מספר על המקריות ואכזריות הגורל וכן הלאה. כל סיפור טומן בחובו תובנות מעניינות וזווית ראייה רעננה ומיוחדת.
"הגשם", למשל, מתאר מצב אפוקליפטי שיכול להיווצר במדינה אם החרדים ישתלטו עליה. הסיפור האחרון, "התחנה" שימש בסיס והשראה לסרט סטודנטים שנעשה בעקבותיו והשתתף בפסטיבל סרטים ביוון. "פגישה מאוחרת" מתאר בעדינות מסכת יחסים קשה ומתמשכת בין אב לבנו ומצליח להעביר את כמיהת הבן לאהבת אביו, לה הוא זוכה רק ברגעים אחרונים של חסד.
הסיפורים כתובים בלשון נקייה וקולחת ואני מציעה לקרוא אותם לאט כדי לעמוד על כל הדקויות והאיכויות.
"הפור" הוא ספר הביכורים של יוסי זיו אשר בשעות היום הוא איש הייטק בכיר ובערב – שחקן בתיאטרון חובבים, מספר סיפורים וסופר.

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על הפור