מקריאת המאחורה של הספר, עושה רושם שהעניין המרכזי בספר הוא הבגידה וההתמודדות עם הגילוי. אנני וגרהם, זוג מקסים ואוהב, חיים 30 שנים ביחד, עדיין אוהבים, עדיין נמשכים, עדיין נהנים מהביחד שלהם, ולילה אחד גרהם נפטר בפתאומיות. אנני, אישתו האבלה, מגלה שהוא ניהל רומן, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הגילוי שהאדם שחיה לצידו הוא (אולי) לא מי שהיא חשבה.
כך מתואר הספר, ולכך מתייחסות גם כל הביקורות שקראתי.
אבל עבורי זה בכלל לא היה העניין המרכזי בספר. כן, הוא היה נוכח, הוא השפיע על הדמויות, אבל הוא היה רק עוד חלק מהספר, לא העיקר.
העיקר בעיניי היה מערכות היחסים, והיופי והמורכבות שבהן.
האופן שבו הסופרת משרטטת את מערכות היחסים האלה - בין גרהם ואנני, פרידה אשתו הראשונה, לוקאס הבן מהנישואים הראשונים, שרה הבת מהנישואים השניים - נוגע עמוק בלב. כל אחת ממערכות היחסים בין הדמויות היא מערכת יחסים עמוקה, מורכבת, מלאה באהבה וגם במשקעים ובתובנות.
כל אחת מהדמויות מתמודדת בדרכה עם האובדן של גרהם, וגם עם הצורך לתמוך בבני ובנות המשפחה האחרים. האבל של מי חשוב יותר? מי נותן לעצמו להרגיש את האבל עד הסוף ומי שם אותו בצד כדי לתמוך באחרים? איך מתמודדים כמשפחה ואיך מתמודדים כל אחד בדרכו?
גילוי הבגידה בעיניי הוא רק עוד דבר להתמודד איתו. אבל ההתמודדות האמיתית היא עם החיים שאמורים להמשיך.
מעניין גם לקרוא את הסיפור שמספר על משפחתיות אמריקאית, ששונה כל כך מהמשפחתיות הישראלית. שם הילדים הבוגרים גרים רחוק, והמשפחה נפגשת פעמיים בשנה, בחגים. אין שבעה. בכלל לא ברור שיתקיים טקס כלשהו. חוויה אחרת לגמרי של אבל ואובדן. ובכל זאת, התמיכה הקהילתית, החברית והמשפחתית נוכחים מאוד. מעניין לקרוא ולהיחשף לאופן שבו התרבות מעצבת את המשפחתיות, כמה זה שונה, כמה זה דומה.
ולבסוף, המסירות. המסירות שבין הדמויות השונות (בעל ואישה, הורים וילדים, האישה הראשונה והאישה השנייה), שלמרות כעסים ומשקעים, כל כך נוכחת, ומעצבת את חייהם - ואת האהבות שבחייהם.








![מלחמה וזכרון [שני כרכים]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers67/677168.jpg)



