ביקורת ספרותית על חקירתו של סרן ארז - מהדורה מחודשת ל"טרף קל" מאת ישי שריד
ספר בסדר

---

#
הספר עוסק בחקירת תלונה על אונס בצבא. הקורבן היא חיילת מבית מסורתי, שהתעקשה להתגייס, בניגוד למה שציפו ממנה, בעיקר כדי להתרחק ממשפחתה המעיקה. התלונה הוגשה באיחור, מה שגורם לחוקרים להטיל ספק במהימנותה. המואשם הוא סרן בצנחנים, "חומר לרמטכ"ל", שחי את חיי השירות הצבאי הקרבי בהתלהבות ומסירות ופיקודיו מעריצים אותו. תלונה שהיא "לא כוחות" – צעירה נטולת ערך צבאי או חברתי, מול קצין מוערך, מלח הארץ, בערך.

אם יש אישה בארץ שלא חוותה הטרדה מינית, אני לא פגשתי אותה. אם יש מי שחוותה הטרדה מינית, אפילו לא ברף הגבוה ביותר, שלא טלטלה אותה והפכה את עולמה למשך ימים, שבועות או שנים – גם אותה לא פגשתי.

הדילמה מוכרת ולעוסה מכל צדדיה, ולמרות זאת הספר די מעניין. ספר שיצא אחרי הספר הזה, "השקרנית והעיר", עוסק בנושאים דומים, אם כי גונדר-גושן כותבת טוב יותר משריד ומארגנת את הסיפור באופן יותר מתקבל על הדעת. הכתיבה לא ממוקדת. שריד מספר סיפורים ארוכים מפי דמות שלו, עם הפסקות בהן הוא מתאר דברים אחרים. השומע אינו מפגין קוצר רוח שרומז למספר "הבנתי. תתקדם", מה שקורה במציאות למאריכים בדיבור ומבזבזי סבלנות השומעים. הדמויות סטיריאוטיפיות ולא גרמו לי להאמין שהן אפשריות. צעיר שגדל בבית חילוני שמצטט בע"פ קטעים שלמים מהתנ"ך? לא. הוא לא חוזר בתשובה. הוא בא עם זה מהבית... צעירה מסורתית שגדלה בסביבה של אמונות טפלות, מצליחה גם להתגייס לצבא בניגוד לרצון משפחתה וגם לעבור לתל-אביב ולגור לבד? בסדר. עורך דין מוכשר שהוא נבון ויודע להבין דבר מתוך דבר לא מצליח להבין מה לא בסדר בהתנהגות רכיכתית? מילא.

כשקראתי את הביקורת של פרל, שכיוונה אותי לספר הזה (תודה רבה!), שכחתי או התעלמתי מהעובדה שקראתי שני ספרים מאוחרים יותר של הסופר, לפני שקראתי את ספר הביכורים הזה. משלושת ספרי הסופר שקראתי אהבתי יותר את "לימסול" ופחות את הספר הזה. לא סבלתי בקריאה, לא שקלתי לנטוש אותו אבל גם לא הרגשתי שקיבלתי ערך מוסף כלשהו. קיבלתי ממנו חיזוק לדעותי הקדומות לגבי ספרות מקור. מיותר. דעותי הקדומות, כמו דעותיהם הקדומות של רוב האנשים, די מקובעות. אם כבר, הבו לי ספר מקור שמאתגר אותן, ואשמח.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על חקירתו של סרן ארז - מהדורה מחודשת ל"טרף קל"