“ספרו הראשון של ישי שריד, "חקירתו של סרן ארז" (מהדורה מחודשת ל"טרף קל", ידיעות ספרים, 2021), הוא ספר מתח מרתק שתופס את הקורא למן ההתחלה ואינו מרפה. העלילה מתרחשת בשנות התשעים, בתקופה שצה"ל היה שקוע בבוץ הלבנוני ברצועת הביטחון. גיבור הספר, מספר אלמוני ששמו אינו מוזכר כלל, הוא עורך דין צעיר וכושל שבתקופת יובש חסרת לקוחות מנדב את עצמו למילואים במשטרה הצבאית. סא"ל עפרה המפקדת על המדור, שגם פיקדה אליו בימים שבהם היה בסדיר ובקבע, קופצת עליו כמוצאת שלל רב. "אני צריכה מישהו יותר מבוגר מהחבר'ה שיש לי פה, וגם יותר רגיש. ואני גם מאוד מעריכה אותך כחוקר, אתה יודע את זה. אל תסמיק לי עכשיו. היית צריך להיות עובד סוציאלי ולא עורך דין, אתה לא מסוגל לשקר בשביל כסף. לשנינו יש אותה בעיה" (עמוד 21), הסבירה לו בפתיחה שכמו יצאה מספריו של ריימונד צ'נדלר (מהסיפור הקצר "צרות הן המקצוע שלי" ליתר דיוק).
אלמוג, בת למשפחה קשת יום מאופקים מאשימה את ארז, בן טובים וקצין מצטיין, שאנס אותה בהיותה חיילת בבסיס צאלים. "מדובר בתלונה של חיילת, חיילת־לשעבר בעצם, שבינתיים שוחררה מהצבא מסיבות רפואיות" (עמוד 21). החיילת, סיפרה עפרה, "שירתה בצאלים. היא טוענת, תקרא את התלונה שלה, שמ"פ בצנחנים אנס אותה בתקופה שבה הפלוגה שלו התאמנה שם. היא התלוננה בפעם הראשונה לפני כמה שבועות. התיק הועבר לטיפולנו עם הנחיה של מפקד החיל לסיים את החקירה בהקדם האפשרי" (עמוד 21). רק, מה, "המ"פ הזה שהתלוננה נגדו, החשוד לצורך העניין, הוא בחור זהב לפי מה שמספרים כולם – חומר של רמטכ"ל. בעוד כמה חודשים הוא אמור לצאת ללימודים, ואחר כך לקבל גדוד. וכולו בן עשרים וארבע. הוא יודע שהוגשה נגדו תלונה, אבל בינתיים אף אחד עוד לא חקר אותו. חיכיתי לך בשביל זה" (עמוד 21), תיארה סא"ל עפרה, לגיבורנו, את פרטי המקרה.
המ"פ, ארז, כמו יצא מעיתוני התקופה ומציטוטים של קצינים דוגמת ארז גרשטיין ז"ל וגל הירש. הוא "בן עשרים וארבע, מכפר סבא, מקסימום קב"א בגיוס, הורים ילידי הארץ. התגייס לסיירת צנחנים, קורס קצינים, מ"מ טירונים בסנור, מפקד מחלקה מבצעית, השתחרר לשלושה חודשים, חזר לצבא, מ"פ. מקבל סרן אחרי קיצור פז"מ" (עמוד 30). הוריו, איך לא, הם עמידים ומבוססים, והמחבר גם מספר לנו שאביו "הוא גם כן גבר לעניין, היה בעצמו בצנחנים, איש עבודה, מהנדס בכיר בחברת חשמל" (עמוד 180).
במפגש הראשון בינו לבין הגיבור הוא משחרר לאוויר מיד הצהרה מן הסוג שרווח אז בראיונות של מפקדים מדור לבנון לתקשורת. "אני מחזיק בפלוגה שלי את האנשים הכי טובים בארץ. אין יותר טובים מהם. לא תמיד הם מגיעים ככה, אבל אנחנו דואגים שיהיו הכי טובים. אבל אני יודע, אנחנו לא דוגמה מייצגת לשום דבר. במקומות אחרים יש הרבה טינופת" (עמוד 36). בהמשך, כשהחקירה מסתבכת, הוא מטיח בו "אתה מחפש לתלות מישהו, זה מה שאתה עושה. אבל כמו שאני לא נבהל מהחיזבאללות האלה שכאן, אני לא נבהל מעורכי הדין ששם, אתה מבין? אני עושה מה שנכון" (עמוד 85). וגם כאן הוא נשמע כמו אותם קצינים שהלינו, במקרה שלהם די בצדק, על עודף משפטיזציה בשדה הקרב.
ארז, כאמור, הוא שם דבר בצבא, ונחשב למפקד קרבי מעולה. אחד מחבריו משתף את הגיבור בסיפור היתקלות בלבנון, בימים שבהם ארז היה רק חייל צעיר, במהלכה הותקל כוח הצנחנים מן המארב. "שמעתי את היריות שטרטרו, שמעתי את הפיצוצים של הרימונים משני הצדדים, שמעתי את הצעקות שלנו ושלהם. גם החובש מעלי צעק מרוב פחד. לקח הרבה זמן עד שגמרו איתם. הם היו ארבעה בסך הכול, אבל המיקום שלהם היה מצוין. אחר כך סיפרו לי שגם המ"מ שלנו נפצע וארז לקח פיקוד על הכוח. כשירדו למטה, אחרי שהרגו את המחבלים, כבר הייתי קר ונשפך ממני הרבה מאוד דם" (עמוד 190). ארז היה זה שדאג לחלץ את הכוח ולמעשה הציל את חייו. כשהחוקר עולה ללבנון, כי ארז שעושה לילות כימים בקו מבצעי אינו יכול להואיל בטובו להיחקר בישראל, הוא הופך בעל כורחו למעריץ.
לגיבורנו מצוות גם קובי, חוקר צעיר ואחת הדמויות המוצלחות של הספר, ויחדיו הם יוצאים לפענח את הפרשה, שכמשני הצדדים, הצבא והמשפחות, מופעל עליהם לחץ כבד לסיים את הסיפור ולקבור אותו כמה שיותר מהר. אולם, ככל שהגיבור מעמיק בחקירת המקרה, הוא מגלה כי מאחורי המציאות הפשוטה לכאורה מסתתרת אמת מורכבת, רבת פנים ומתעתעת. אלמוג, כך נראה אינה מספרת את האמת כולה, ואביה ואמה, מוטרדים בעיקר משמה הטוב של המשפחה ורוצים לסגור את הפרשה במהירות. "אני סרן במשטרה צבאית, ויש לי ניסיון עשיר בחקירות, וחוץ מזה, אם זה עוזר לך, אני גם עורך דין" (עמוד 49), מסביר הגיבור לאביה של אלמוג, כשזה מלין בפניו מדוע לא שלחו קצין בכיר כחוקר. מיותר לומר, שהוא לא השתכנע.
שריד, שבעצמו הוא גם עורך דין וגם קצין מודיעין לשעבר, מגלה בספר בקיאות ברזי העולם המשפטי, המבצעי והתקשורתית הדמויות מורכבות, הסיפור מותח והקורא כל הזמן תוהה האם היה או לא היה. בקיצור ספר מתח ישראלי מעולה לחופשה בקיץ אבל בעצם גם בחורף. מומלץ בחום רב!!!”
