יש ספרים שקוראים לנו ואף יותר מכך , קוראים אותנו מבפנים ספרים עדינים חכמים ונוגעים בלב דרך הזיכרון וכזה הוא הספר הסיפור שבחרת לזכור בעל הכריכה המדהימה ביופיה שכתבה מישל רחל קלצמן בעריכתה המשובחת והמוקפדת של הגר ינאי .
את הספר קראתי בנשימה עצורה בפחות משעתיים , הוא ריתק משך ולפת אותי אל תוכו עד שנבלע רציתי עוד ועוד ממנו והוא היה לי קצר ונגמר לי מהר מדי .
"אם הייתם בוחרים לזכור רק חלק מהחיים שלכם , אילו רגעים הייתם משאירים בזיכרון?"
מה קורה לרגע שלא נזכר – האם הוא באמת נעלם או שהוא ממשיך לחיות בנו בדרך אחרת ? ...
סיפור העלילה נע בין עבר להווה ובין שתי מלחמות .
בין העבר בצרפת שלאחר מלחמת העולם השניה , לבין ההווה , המלחמה שמתחילה כאן בארץ בדרום .
סיפורה של לואיז הצרפתיה בהווה שמחליטה להגיע לבקר את בנה אריק בישראל כדי להנות איתו ועם משפחתו ולבלות עם נכדיה .
בתוך ליבה מטרתה העיקרית היתה לחשוף בפניו את הספר שכתבה מדם ליבה ספר הזיכרונות של חייה .
הימים הם תחילתה של המלחמה בדרום והם מציפים ללואיז , זיכרונות כואבים וגם כאלה שלא מעזה להעלות על הכתב ...
וכביד האומן מישל אורגת ושוזרת עבר להווה בעלילה בכתיבה מרתקת וסוחפת המשתלבת נפלא בעלילה ולא קוטעת את חוט הריכוז והמחשבה , את עברה של לואיז , נוצרייה שהיתה אמיצה וחברת המחתרת הצרפתית , את סיפור האהבה , הבלתי רגיל שלה ושל שארל יהודי צרפתי שאיבד את רוב משפחתו במחנות הריכוז שאותו מיטיבה מישל לתאר ברגישות ועומק , בתשומת לב מיוחדת על גישורם של פערים בין דת וזהות הכל כך משמעותיים במהלך חייהם .
בעקבות זכרונותיה של לואיז היא מגלה כי קיימת יותר מגרסה אחת לסיפור חייה שנעים בכל פעם בין עבר להווה , בין זיכרונות אישיים לאירועים משפחתיים ובין האמת העובדתית לבין האמת הרגשית , ובמארג של זיכרונות פרומים ומלאי סדקים שם נחשפת דרמה אנושית עדינה של אובדן בחירה וגעגוע ....
ספר רגיש עדין ומרתק של סיפור סוחף החוקר את המתח בין זיכרון לאמת .
בין מה שקרה פעם לבין מה שאנחנו בוחרים לזכור .אהבתי וממש ממליצה














