ביקורת ספרותית על The Emperor's New Mind - Concerning Computers, Minds, and the Laws of Physics מאת Roger Penrose
ספר טוב

---

The Emperor's New Mind

שם הספר הוא פרפרזה על שמו של הסיפור הידוע "בגדי המלך החדשים".
מחבר הספר, רוג’ר פנרוז, אשר נחשב בעיני רבים כפיזיקאי מס’ 1 שחי איתנו כיום, מרמז בבחירתו את שם הספר, שההייפ שיוצרים אנשי מחשב ומתכנתים בנושא הבאת הבינות מלאכותיות הפועלות על בסיס בינארי-דיגיטלי (באמצעות אלגוריתמים אריתמטיים) לרמת אינטלגנציה אנושית, דומה להייפ שיצרו אנשי המלוכה בסיפור ההוא הידוע, סביב הבגדים החדשים כביכול של המלך שלהם. כלומר, כמו שהילד ההוא שצעק מול כולם שהמלך בעצם עירום מבגדיו, כך הוא המחבר בעצם מוכיח לדבריו בספר לעיני כולם שהמלך (הבינות המלאכותיות) הן בעצם תהיינה ערומות מאינטליגנציה אנושית אמיתית לתמיד. מה שהן תהיינה זה יהיה תמיד רק חיקוי מוגבל של האינטליגנציה האנושית.

לדבריו, האלגוריתמים האריתמטיים/חישוביים שעליהם רצות הבינות המלאכותיות עד היום ללא יוצא מן הכלל, מכילים בתוכם באופן מובנה 2 פגמים מהותיים אשר הוכחו לראשונה באופן מתמטי על-ידי המתמטיקאי קורט גדל בשנת 1931. הפגמים הללו נוסחו על-ידי קורט גדל בתור שני משפטים בסיסיים אשר נתקבלו מאז אצל המתמטיקאים בעולם בתור אבני-פינה בסיסיות של ענף המתמטיקה, והם מכונים ‘משפטי האי-שלמות של קורט גדל’. שני משפטי האי-שלמות אומרים בקיצור שכל מערכת אקסיומות משמעותית שנבנה, תהיה תמיד או בלתי שלמה או בלתי עקבית או שתיהן ביחד. כלומר שום מערכת אקסיומות משמעותית שנבנה, לעולם לא תוכל להוכיח את אמיתותה עד הסוף אך ורק מתוך האקסיומות שהיא כוללת, אלא היא תזדקק למערכת אקסיומות חיצונית ואחרת כדי לעשות זאת.

אבל המחבר אינו מסתפק רק בלהוכיח שהאלגוריתמים של הבינות המלאכותיות הם מוגבלים במהותם בגלל עקרונות מתמטיים מגבילים הנובעים מחולשה פנימית של המתמטיקה עצמה. אלא הוא ממשיך לצד השני של המשוואה וצולל אל תוך התודעה האנושית והחשיבה האנושית כדי להוכיח שהחשיבה האנושית במהותה אינה חישובית כלל ואינה פועלת לפי עקרונות אלגוריתמיים/חישוביים. לשם כך הוא מגייס את המכניקה הקוונטית ואת תורות היחסות של איינשטיין ונובר בעזרתן עמוק לתוך עקרונות הפעולה של המוח האנושי ומנסה לדלות משם הוכחות תוך כדי הסתייעות במחקרי מוח, אשר מצביעות על אופן פעולה לא-אלגוריתמי של המוח והתודעה האנושיים.

באופן בסיסי הוא טוען תוך כדי הסתייעות במשפטי האי-שלימות הנ"ל, שהמחשבים הבינאריים-דיגיטליים שפועלים על עקרונות חישוביים, אינם מסוגלים בתור עיקרון מתמטי להבחין במגבלות הפנימיות של האלגוריתמים החישוביים שמפעילים אותם. לשם כך הם תמיד יזדקקו לבני-אדם המסוגלים להתעלות מעל האלגוריתמים החישוביים ולהבחין במגבלות או הפגמים הקיימים באלגוריתם נתון, מהסיבה הפשוטה שמוח האדם אינו פועל מתוך האלגוריתמים החישוביים למיניהם ולכן אינו מוגבל על-יד האלגוריתמים החישוביים ועל-ידי המגבלות המתמטיות האימננטיות שהם נושאים בקרבם (לפי עקרונות משפטי האי-שלימות של קורט גדל). הוא טוען שכדי להבחין באמיתות מתמטיות בתור אמת, צריך את מוח האדם הבלתי-חישובי, ושום אלגוריתם אריתמטי/חישובי לא יהיה מסוגל לעשות זאת באופן עצמאי ואימננטי מתוך עצמו.

יש לציין שקמו לו מתנגדים רבים מתחומי המדע והמחשבים על דעותיו אלו. הוא קיבל המון הערות ביקורתיות על הספר ולכן כתשובה להן וגם כדי לפתח עוד יותר את הנושא שהוא דוגל בו, הוא פרסם ספר המשך לספר הזה בשנת 1994 שנקרא ‘Shadows of Mind’. הוא בעצמו ממליץ בסוף הספר הזה הנוכחי לקרוא ספר יותר מצומצם שלו שיצא לאור ב-1997 והנקרא:
‘The Large, the Small and the Human Mind’.

לא קראתי אותו עדיין ואני מניח שהוא ממליץ דווקא עליו כי ככל הנראה הוא הרבה יותר קל לקריאה משני ספריו לעיל ועל-כך קצת בסיום הסקירה הזו. אבל ייתכן ואני טועה.

הפרט הפיקנטי בסיפור הוא שהמחבר נולד בדיוק באותה שנה בה התפרסמו משפטי האי-שלימות הנ"ל של קורט גדל. המחבר הוא בן 94 כיום ועדיין צלול במחשבותיו. ניתן לראות לא מעט ריאיונות די טריים איתו ביוטיוב ושם, 36 שנים לאחר פרסום הספר הזה ולמרות ההתקדמות העצומה בבינות המלאכותיות שחלה מאז, הוא אינו נסוג כלל מעמדתו המובעת בספר מהסיבה הפשוטה שהבינות המלאכותיות של היום כמו המחשבים אז לפני 36 שנים, עדיין רצות על אותו סוג של אלגוריתמים אריתמטיים/חישוביים בדיוק כמו אז.

הוא זכה בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2020 על תאוריה שהגה בשנות ה-60 עוד בהיותו בן 33 ושאינה קשורה כלל לנושא הספר הזה. התאוריה נוגעת לחורים שחורים כאשר הוא הוכיח בתאוריה שהסינגולריות הכבידתית שחוזה תורת היחסות הכללית של איינשטיין אכן יכולה להתקיים. כאשר הוכח תצפיתית בשנים האחרונות שחורים שחורים אכן קיימים, הוכחה גם התאוריה שלו ועל זה הוא זכה בפרס נובל בפיזיקה.

הספר עצמו מרתק אבל אינו תמיד קל לקריאה. גם המחבר עצמו אינו תמיד מסייע לקורא הממוצע להבין דברים טוב יותר אלא מציג דברים די מסובכים לעיתים כמובנים מאליהם. אבל ככה זה בדרך-כלל עם הספרים שכותבים מדענים בכירים עבור הקורא הממוצע. הם אינם בקיאים מספיק בכתיבה מדעית עבור הקורא הממוצע או שאין להם סבלנות להתעכב על דברים שנראים להם מובנים. לשם כך אנו זקוקים לכותבים מקצועיים מתחומי המדע שעיסוקם העיקרי היא כתיבה מדעית עבור הקורא הממוצע. לכן הענקתי רק 4 כוכבים לספר זה למרות שמבחינת תוכנו ומשמעותו העמוקה הוא ראוי לכל חמשת הכוכבים.

» ביקורות נוספות של יובל
» ביקורות נוספות על The Emperor's New Mind - Concerning Computers, Minds, and the Laws of Physics