“לו הייתי פיראט
יש רגעים בהם אנחנו מבקשים לעצמנו לשבור את הכלים ולא לשחק יותר, ובכך להיות מעט אנרכיסטים, פורעי חוק וסדר, בדומה לפיראטים רומנטיקנים, כפי שבקש לעצמו ירון לנדון בשירו לא הייתי פיראט, מילים שהפכו שם לביוגרפיה הנשכנית שלו.
באו ונציג את הדמוי השכיח לפיראט העולה מול עינינו, על אחת מעיניו רטייה שחורה, תוכי מונח על כתפו ויש לו רגל מעץ המשמיעה נקישות קצובות. לעומת זאת, באו וננסה לדמי”