ביקורות ספרים על הספר שיעורים בפיתוח קול

ראשית אני מתנצלת בפני דורית וגם בפני שכאלה שהתלהבו מהספר והמליצו עליו בתום לב. כי דורית באמת סופרת שיודעת לכתוב ואני מעריכה אותה מאוד. היא שולטת ברזי העברית והפרסית ומתבלת את המילים בטעמים מיוחדים מאוד. אני מתנצלת כי לא התחברתי לספר על כל חמשת החלקים שבו. יש בו אכן שפה משובחת, יש תיאורים אותנטיים שבא לעוף אתם. דורית הרי אלופה בלקחת רגע ולפרוט אותו באופן מושלם. היא באה עם כל הרגש שקיים בה כמו הר געש, טוטאלית, מתמסרת ונותנת לקורא את כולה. אבל אם אין סיפור אז אין כלום. כי זה "לא מחזיק מים". אין עניין להמשיך ולקרוא! הרגשתי שהיא קצת מערימה על הקורא שזה אני. ... המשך לקרוא

חני

נטשתי בחלק השלישי. לא חשתי שום התעלות ספרותית. מערכת יחסים בעייתית עם האח, איננה עדיין סיבה לכתיבת ספר, ואכן נגמרת עלילתו לאחר 68 עמודים. לא הבנתי מדוע אין שמות לדמות הראשית ולאחיה, אלא, "הגיבורה" ו"אחיה", והסגנון הזה הפריע לי מאוד. וכדי להוסיף עוד עמודים לספר, בא החלק השני - התלבטויות הסופרת על פרסומו. פשוט, לא מיוחד ולא מעניין. בחלק השלישי, חשתי ש"חבל על הזמן". בהשוואה לספרים אחרים שקראתי לאחרונה - פשטות העלילה ופשטות הכתיבה היתה מאכזבת.... המשך לקרוא

יוסי נינוה

את ספרה המפורסם של דורית רביניאן, 'גדר חיה', קראתי אי שם, בתקופה שבה מה שהעסיק והסעיר את המדינה היה ספר קריאה ולא הפגנות לשחרור חטופים או מלחמה כואבת ועקובה מדם. מעט מעלילתו של הספר זכורה לי, אבל אני זוכר שאהבתי אותו מאוד וכמו כן גם את הכתיבה היפה של דורית רביניאן. הכתיבה היפה שלה נוכחת גם ב"שיעורים בפיתוח קול'. מן כתיבה נעימה, כמו ציוץ הציפורים שעל הכריכה. יפה וציורית כמו שטיח פרסי, שהרי מוצאה הוא מפרס. הכתיבה שלה היא מה שהפכה את הספר לקריא ונעים לקריאה, ואיפשר לי להוסיף לו כוכב. הספר בעל עלילה דלה. הוא מתחיל בתיאור של מערכת יחסים מיוחדת וחריגה בין א... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

אחחחח דורית רביניאן, איך את יודעת להעיף את הקוראים שלך למעלה, גבוה גבוה, בכל ספר, וכל פעם מחדש. הולכת על הגבול, מזגזגת בין לבין, ואותי השארת עם אויר כלוא בבית החזה, מחכה לצעד הבא שלך, לראות לאן תוליכי אותי. אבל אני שבויה של הכתיבה שלך, אלך אחרייך, ותמיד אקרא כל מילה שתכתבי. יש לנו ספרות מקור משובחת, ולטעמי את מהסופרות הבאמת טובות שלנו. הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון, שקראתי לו החלק הסיפורי, מתפרש על פני 68 עמודים, נגמר לי יותר מדי מהר. נשארתי עם הלשון בחוץ, ועם יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה, ובעיקר תסכול. איך ככה נגמר? ואז התחלתי את החלק השני, לא ... המשך לקרוא

dina