ביקורת ספרותית על מועדון המתאבדים (2016) מאת רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

---

במהלך המלחמה עצרתי לתקופה קצרה במושבה צפונית ובין הפוגה לריצת כושר נתקלתי בתחנת ספרים ציבורית שעשרות ספרים היו דחוסים אחד על גבי השני במדפים; בין הספרים המתגוללים תפס את תשומת לבי השם רוברט לואי סטיבנסון, כן כן, ההוא שכתב את 'אי המטמון' ואת 'החטוף' וגם את 'המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד' ועל חלק מספריו גם כתבתי את רשמי בגלגולי הקודם באתר.
רק לאחרונה הזדמן לי סוף סוף לאזור כוחות ואויר ולקרוא את הספר: איזה תענוג, איזו התמוגגות - אמנם ספר דל עמודים וגמעתי אותו בשקיקה אבל כבר מהדפים הראשונים הרגשתי שאני נשאב בחזרה לאותו 'המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד'. אמנם אין קשר בין הדמויות ובין הסיפורים אבל התפאורה היא אותה תפאורה של לונדון רבתי במאה ה - 19. הכל אפלולי, הכל ערפילי, רחובות ורובעים מטונפים לצד בארים עממים והדרך לבתי העשירים המפוארים, להבדיל מבתי העניים המטים ליפול, עוברת דרך מפתנם של נוהגי הכרכרות הלונדוניות המפורסמות.
הספר מורכב משלשה סיפורים שלכאורה כל אחד מהווה סיפור בפני עצמו אבל בעצם מדובר בסיפור מתח מתמשך עם אותם גיבורים ראשיים ואותם אנטיגוניסטים שנעים וסובבים בין רחובות ואולמות נשף בלונדון ופריז וחוזר חלילה ללונדון. אמנם לכל סיפור או שמה פרק מתמשך יש גיבורים ייחודים לאותו סיפור/פרק אבל תפקידם הוא שולי לקו העלילה המרכזית שמניע את הספר ותפקידם מסתיים עם תום הפרק.
אני לא רוצה להרחיב וללחשוף את עלילת הספר בפני מי שחובב את סטיבנסון ויבחר לקרוא אותו, למרות שמי שקדם לי בביקורות כבר חשף וגילה, אבל מדובר בעלילת מתח שמשלבת כתות, כמו כנופיות פשע, אלטיסטיות (שאולי משקפות את מועדוני הגברים שמאפיינים את הגברים הבריטים בוגרי הצבא והאוניברסיטאות) ששם חברים מחליטים מה נכון ולא לא צודק והכל במחיר הכסף. העלילה מתפתחת מסיפור לסיפור ונוספים נדבכי פשע נוספים והכל בתיבולו הפיקנטי ולפי רוח ליבו של סטיבנסון. מי שאהב את 'המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד' יאהב גם ספר זה.

» ביקורות נוספות של ישי
» ביקורות נוספות על מועדון המתאבדים (2016)