ביקורת ספרותית על הלביאות מטהראן מאת מרג'אן כמאלי
ספר טוב

---

הסיפור מתחיל מהסוף, שתי חברות טובות, שנפרדו בעקבות אירועים שאנחנו לא יודעים אליהם, מבקשות להיות שוב בקשר. ככה נפתח הסיפור.
ואז חוזר להתחלה, כשאלי ואמא שלה האלמנה, נאלצות לעזוב בית מפואר ולגור בשכונה נחשלת, ולמרות שאלי מאוד אוהבת ללכת לבית ספר ולפגוש חברה חדשה, אמא שלה מזכירה שהמקום החדש לא ברמה שלהן. וככה לאורך כל הסיפור, עניין המעמדות לוקח מקום משמעותי בקבלת ההחלטות, ובהתנהלות, כשברקע טהרן בימי השאה, על היתרונות והחסרונות של התקופה הזאת, והחיבור בין שתי חברות משתי קאסטות חברתיות מקוטבות.
ניכר שהסופרת רצתה לכתוב על ימי איראן המפוארים, ועל המהלכים שהביאו לעליית השלטון המדכא שקיים היום, כשהסיפור בין שתי החברות הוא רק חוטי עלילה שמביאים אותנו מנקודה לנקודה.
עם זאת, קראתי בשקיקה, נהניתי מתיאורי המאכלים והדמות בפרסית, ומהיכולת של הסופרת להמחיש את החיים בטהרן של שנות השישים והשבעים.
וכמובן, סיפור על נשים אמיצות, ובחירות מתוך אהבה ואכפתיות ומחירים בלתי נסבלים שמשמות נשים בסכסוכים אידיאולוגיים-דתיים-פוליטיים.
תקראו!

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על הלביאות מטהראן