ביקורת ספרותית על מה שנצרב מאת גל אלגר

---

וואו, חווית קריאה כזו מספר, כמו שהיתה לי בספר הזה - זה לא דבר שקורה לי הרבה . אז תודה לך גל אלגר על זה.

'מה שנצרב' הוא סיפורם של ארבעה אחים: דניאלה הבכורה, שהיא הגיבורה הראשית, גלעד, ארז, ובת הזקונים מור.

גם במשפחות טובות קורים דברים רעים. לעולם, אבל לעולם אי אפשר לדעת מה קורה בין כותלי הבית ומאחורי הדלת. משפחת לויטן נכנסת לקטגוריה הזו של משפחות טובות. משפחה חיפאית, בית גדול מידות בשכונה טובה. ההורים זוג רופאים. האֵם כבר לא עוסקת במקצוע, היא התמסרה לגידול ארבעת ילדיה. אלא שהמסירות שלה לא תמיד נעה על הנתיב הנכון. האב רופא מנתח בכיר ומוערך. ארבעה ילדים מוכשרים כל אחד בתחומו: דניאלה אומנית העוסקת בציור ובצילום, גלעד איש הייטק, ארז קצין צעיר וכדורסלן מוכשר, ובת הזקונים מור.

על פניו משפחה מוצלחת, אבל שום דבר במשפחה הזו לא כפי שהוא נראה כלפי חוץ.

מה שהיה אמור להיות היסוד שלהם כמשפחה, התשתית הזו שהכל יוצא ממנה ונשען עליה, היתה רעועה. כל כך רעועה שלא הצליחה להחזיק כלום. ואז, כשנפער הסדק במשפחתיות, הם היו צריכים ליצור לעצמם את המשפחה החדשה שלהם. לאט ובזהירות, כי לא תמיד קל ליצור שלם משברים.
הספר עוסק בניכור הורי, התעללות (רגשית ופיזית, כל החבילה) גם מינית, ויחסי משפחה מעוותים החורגים מהנורמה.
וכל אלו (וזה נשמע קשה, נכון) לא מגיעים מסְטִיָּה, גם אם הם נתפסים ככאלה, אלא מתוך הזדקקות ונואשות.

אלגר לא פוחדת להיכנס אל הפינות האפלות, הכי חשוכות, ומשם לכתוב את הגיבורים שלה.

היא כותבת בישירות, כתיבה לפָּנִים. מילים שפוגעות בול בנקודה אליה היא מכוונת. מילים לא מרוככות, והקורא מרגיש אותן. אחת אחת, ואת ההד שהן משאירות אחריהן. הד רועם שלא מתפוגג.

לא תמיד ספר צריך להיות קל לעיכול. הוא יכול להיות אמיץ, בועט, וגם אם לא תמיד הוא מחליק בקלות בגרון, זה לא הופך אותו לספר לא טוב. ההפך. זה מסוג הספרים שהגיבורים שלו ממשיכים ללוות את הקורא הרבה אחרי שהדף האחרון התהפך.

זה ספר למיטיבי לכת, ושימו לב להערות הטריגרים המופיעות בו.

אני ממליצה עליו בחום.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על מה שנצרב