ביקורת ספרותית על שמע, חתול מאת אמילי נויל
ספר מעולה

---

שמעו, איזה ספר נפלא! ככל שאני חושב עליו יותר, אני אוהב אותו יותר. עוד ספר נהדר בסדרת "מרגנית", שלכאורה מיועד לילדים ונוער, אך מומלץ לכולם.
זהו סיפורו של דייב, נער בן 14 שחי בניו-יורק באמצע המאה העשרים. העלילה מתפרשת על פני כמה חודשים, מתחילה בסוף כיתה ח' ונמשכת ל-ט' (המעבר מחטיבת ביניים לתיכון).
בלי להיכנס לפרטים, אציין כמה מהדברים שחווה דייב באותם חודשים בהם מתרחשת העלילה:
1. קשיים של נער מתבגר מול אביו.
2. בחינה מחודשת של מושג ה"חברות" בעקבות ריב עם חברו הטוב ביותר בגלל הבדלים הולכים וגדלים בתחומי העניין שלהם.
3. אימוץ חתול - התמודדות עם אחריות כלפי יצור חי אחר.
4. מפגש עם נער גדול ממנו (בן 19 בערך) עם סיפור חיים לא פשוט שחושף את דייב לבעיות שהוא לא ידע שקיימות בחייהם של אחרים.
5. אהבה ראשונה.

ככל שאני קורא יותר ספרים שמיועדים לבני ובנות נוער, אני מגלה שרבים מהם עוסקים בנושאים האלה, וזה לא מקרי. גיל ההתבגרות הוא גיל שבו חווים המון דברים בפעם הראשונה: היחסים עם ההורים נהיים טעונים מאוד, היחסים עם חברים יכולים להשתנות, יחסים עם בנות המין השני וכו'.
מה שיפה בספר הזה, וזה כנראה הודות לכך שהוא נכתב באמצע המאה העשרים ולא בתקופה הזו שבה הכל מוגזם ומוגש בראוותנות, זה שהאירועים שקורים לדייב נמסרים בצורה מעודנת, בלי דרמות ובלי הגזמה. הכל מאוד קטן ומקסים, וברגע שמבינים שזה הקצב של הספר וזו דרך המסירה של המחברת, קשה להפסיק את הקריאה.

אני חושב שהמחמאה הגדולה ביותר לספר היא התחושה שהיית רוצה שהספר יימשך, כי אתה אוהב את הדמות הראשית או את צורת הכתיבה של המחבר/ת. בספר הזה הרגשתי את זה, ובגדול. הייתי מאוד שמח לקרוא עוד על דייב והדברים שהוא עובר וחווה.

ממליץ לכולם על הספר, ובעיקר להורים לנערים ונערות בני 13-14, ולנערים והנערות כמובן.

» ביקורות נוספות של Cantona
» ביקורות נוספות על שמע, חתול