החלק הראשון של הסיפור, כשהמשפחה בקייב, מעניין. הספר מגולל את סיפורן של שלוש נשים - סבתא, אמא ובת. הבת בוחרת בקריירת דוגמנות בשנות נעוריה, האם לא לגמרי מתפקדת בתור אם והסבתא מגדלת בפועל את הנכדה. בשלב מסויים בסיפור, הבת הדוגמנית פוגשת באיש עסקים יהודי נשוי שמנהל איתה רומן ומחליט שהיא תגור בישראל והוא יבקר אותה. החלק שהיא נמצאת בישראל נראה לי לא אמין. למה שהיחסים בינה לבין איש העסקים יהיו כל כך טובים? למה דווקא ישראל? כן, לסבתא יש שורשים יהודיים, אבל היא די מתכחשת אליהם ומסתירה אותם. עזבתי את הספר פרק או שניים אחרי שהם הגיעו לישראל. גם פתאום נוספו דמויות חדשות שלא שמענו עליהן לפניכן וזה לא מתאים לקצב של הסיפור. לא יודע. בהתחלה התחברתי, אחר כך לא.

כשהתחלתי לקרוא את הספר, חשבתי שזה יהיה כמו "סקס והעיר הגדולה" לגברים גרושים. כשהתקדמתי בקריאה, גיליתי שזה ספר הרבה יותר כבד שמדבר על נישואים מתעללים וחוויות טראומתיות שקורות בתוך הנישואים. היה מעניין ללא ספק, הייתי מאד סקרן לגלות איך העלילה מתקדמת, אבל זה לא ספר קליל בעליל,

הנושא עצמו מעניין, "אילו מתנות משמעותיות אנחנו יכולים להעניק לעצמינו בחיים?", אבל עלילת הספר לא מתפתחת למשהו וואו. בינוני מאד על גבול הסתמי. אישה שגרה בתל אביב ועובדת בלתת הרצאות על הצלחה בחיים ננטשת על ידי בעלה, אז היא מחפשת לנחם את עצמה במתנות, חלקן חומריות, חלקן חוויות וחלקן עצות לחיים בריאים יותר נפשית. כל הספר היא מתחבטת במתנות הללו. זה נחמד ומעניין בהתחלה, אבל בשלב מסויים זה משעמם. הדבר היחיד הטוב בספר הוא הכתיבה הקולחת.

חרא ספר. ספר הזוי ששום דבר בו לא ברור והכתב שלו קטן מדי אז גם קשה לקרוא אותו. קורים בו דברים שלא קשורים אחד לשני. עזבתי באמצע.

ספר ביזארי אבל מעניין, מצחיק וכיפי לקריאה. לכל דמות יש שריטה משלה, העלילה מותחת ומעניינת ובין לבין לעירית לינור, כמו בכל הספרים שלה, יש הערות שנונות על הדמויות.

ספר חמוד, לא יותר מזה.

אסף חנוכה מגולל את סיפור ההיסטוריה של משפחתו, מספר על סבא רבא שלו, אברהם אליהו, שאימץ לחיקו ילד ערבי ונתן לו את השם היהודי בן-ציון.
במקביל, חנוכה מספר על ה"הווה", זאת אומרת, על התקופה בה חזר לארץ מלימודי קומיקס בצרפת בשנת 2001.

בספר משתלבים סיפורם של יחידים עם סיפורה של מדינת ישראל, בניית הזהות הלאומית של הישראלים, הסכסוך היהודי-ערבי וכו'.

ספר יפה, אבל לא הרגשתי שהוא סוחף אותי מי יודע מה, אבל לא נורא, עדיין יש בו קסם.

קראתי עד האמצע. ספר חמוד. מאד מצחיק, על בחורה קיבוצניקית צעירה וקצת חוצפנית שחיה את חייה הרגילים. יום אחד, לפתע פתאום מגיע לקיבוץ עורך דין מלוקק וטוען שיש לו תכניות לפתח את הקיבוץ. בין לבין מתפתח בין הקיבוצניקית לעורך דין משהו.

חופרת!

ספר ממש יפה שמציג בצורה ריאליסטית אך מעניינת את חייהם של בני ה-20 בארץ. אפשר בהחלט לומר שלירן רוזן היא הקול של הדור שלה.