ביקורת ספרותית על דרך המלכה מאת רפי טופז
ספר מעולה

---

בעלה של מלכה נפטר , ולראשונה לאחר שנים רבות מלכה (+60) היא גברת לעצמה.
אין מי שיכתיב לה מה לעשות ואיך לדבר, וזה הזמן שלה למצוא את עצמה.
כבר בשבעה קיוותה מלכה לאיזושהי דרמה. אולי תשמע משהו מעניין על הבעל המקובע שהיה לה.
שיקרה משהו לא צפוי בזרזיף החדגוני של אנשים שהשתתפו בצער על כוס קפה, שיתפו בזיכרון או חווויה חיוורת,
החליפו דעות פוליטיות שקראו בעיתון ואחרי זמן קצוב קמו להמשיך בשגרת חייהם.

בתום ימי האבל המשמימים מחליטה מלכה לצאת למסע ללא תוכנית מוגדרת.
במהלך הזמן היא פוגשת אנשים רבים, כל אחד עם סיפור חייו האישי משפיע על מלכה לחשוב ולהיזכר בהרבה אפיזודות שעברה בחיים.
היא כועסת על הויתורים שעשתה ומקבלת טיפ מאדם יקר שאומר לה:
"אני לא מאמין בלחשוב על חיים אחרים או אנשים אחרים.
כל אחד וההגרלה שלו, לקנא במישהו אחר זה פשוט לא להבין.
זה רק נדמה שאפשר היה לחיות אחרת. כל אחד חי בדיוק את החיים שקיבל."

לאורך כל הספר נזכרת מלכה בחיי הבדידות שדחפו אותה להתחתן עם הרצל שהעדיף פתרונות על פני שאיפות.
מרגע שהתחברו התוכנית שלו התממשה. והיא רק התחילה לגלות את החיים.
עוד לא הספיקה לחלום וכבר הייתה בהיריון ואז בהיריון שני ואז לטפל, לגדל, לנקות, לבשל. להיעלם.
אף פעם לא הבינה למה הרצל, שכבר ידע שהיא בת הזוג שלו, ראה ביתרונותיה איום עליו במקום לשמוח שמצא מישהי מוכשרת ממנו.

המסע הזה חושף למלכה את נבכי נפשה. את כל אותם הדברים שהדחיקה, שנמנעה מלזכור,
שהרחיקה והסתירה ואף חיפשה פתרונות חיצוניים.
היא פוגשת דמויות רבות שאיכשהו משלימות את מנוסתה מהמוכר והבטוח, עד שהיא מגיעה לדרך ללא מוצא...

הסופר יוצר פסיפס חיים מרתק המושך את הקורא להמשיך עוד ועוד עד לעמוד האחרון. מומלץ.

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על דרך המלכה