ביקורת ספרותית על שיעורים בתעופה מאת ג'קלין מוריארטי
ספר בסדר

---

לאביגיל גיבורת הספר יש בית קפה שהמוטו שלו הוא אושר, וזה ממש מתוק בעיני, להמציא קונספט כזה, לטובת העניין היא רכשה המון ספרי עזרה עצמית, כדי להבין איך להגיע לאושר, ולאורך כל הספר היא קוטלת אותם, וזה ממש מצחיק.
היא אמא יחידנית לילד בן 4 והוריה גרושים, היא גרה באוסטרליה, וזה מובן כי הסופרת, ג'קלין מוריארטי (שהיא אוחות של ליאן מוריארטי שקראתי המון ספרים שלה) גרה באוסטרליה. אבל הפרט הביוגרפי החשוב ביותר הוא שלקראת יום הולדתה ה-16 אחיה רוברט נעלם, מייד אחרי שאובחן בטרשת נפוצה. ומאז ועד עצם התרחשות הסיפור, אבי מחפשת אחריו ומנסה לפענח את תעלומת היעלמו.
בערך בזמן ההוא, אבי הצעירה החלה לקבל בדואר פרקים מהספר "המדריך" שאמור לתת הנחיות לחיים טובים וגם ללמד לעוף. ויום אחד היא מקבלת הזמנה לריטריט מאת בנם של מחברי המדריך, והיא נוסעת. עם התקדמות הריטריט ואחריו הקורס ללימוד תעופה, דברים מתחילים להתחבר לה.
הספר כתוב בגוף ראשון, בסגנון פטפטני שאותי קצת עייף, והמעניין נמצא רק בחמישים הדפים האחרונים, צ'ופר למי שישרוד את כל הארבע מאות שלפניו.
אולי נחמד כספר טיסה.
ולסיכום באותה משפחת מילים - לא עפתי.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על שיעורים בתעופה