ביקורת ספרותית על A History of Pi מאת Petr Beckmann
ספר בסדר

---

יש הרבה אנשים שמתלוננים על כמה הבטים בספר : ישן, פוליטי, אנטי קומוניסטי (כן, למרות שזה ספר מתמטי), מתמטי מידי.
אז אני מציע כדי שתהנו מהספר לקרוא את הטיפ של המחבר עצמו :
"הקורא שמוצא את המתמטיקה קשה מדי במקומות מסוימים מתבקש לעשות את מה שהמתמטיקאי יעשה כשהוא מוצא אותה טריוויאלית מדי: לדלג עליה."
בסך הכל ספר טוב. הוא קצת מיושן, נכתב ב שנת 1971. במיוחד כשהמחבר מדבר על ניסיונות "מודרניים" לחישוב פאי במחשבים וכיצד השיא הנוכחי דאז הוא 500,000 ספרות (נכון להיום, טריליוני ספרות ידועות).
פרקים שלמים בספר עוסקים בתקופות היסטוריות ובפריצות דרך אחרות במתמטיקה עם קטעים כגון "פלוני חישב את פאי ל-60 ספרות בשיטת ארכימדס". אפשר להנות מכל שאר חלקי ההיסטוריה בספר, פשוט אין להם שום קשר לפאי.
הספר הוא יותר כמו היסטוריה של מתמטיקה באופן כללי. בקמן קופץ ומדלג מתקופה לתקופה ונותן מידע על מדגם אקראי של מתמטיקאים מפורסמים. העובדה שהוא מדי פעם מתעמק בשיטות שבאמצעותן אותם מתמטיקאים הצליחו לחשב את פאי בדיוק רב יותר ויותר לאורך השנים, היא שמצדיקה את שם הספר.
לא הרגשתי שפספסתי משהו חשוב בדילוג על עמודי המשוואות הרבים, אבל אבל חשתי קצת אדיוט כשבקמן מתחיל לדבר על דברים כמו הארקסין של האינטגרנד (אני לא יודע מה זה. נשמע כמו מחלת מין)
בין הבעיות הקטנות הללו, לעומת זאת, עולה "גורם 1971". גורם זה מתבטא בכמה דרכים משעשעות למי שחי ב 2025. בפרק האחרון של הספר על "עידן המחשב", אי אפשר שלא לצחוק כשבקמן מתאר את שפת התכנות BASIC כ"פשוטה, אבל עוצמתית".....
מעניין לדעת כמה מתמטיקאים, מדענים וניסויים חשובים חישבו את הערך המדויק של פאי. החל מאוקלידס, ארכימדס, שולץ, גאוס, גלילאו, ניוטון, אוילר ועוד רבים. כמו כן, כיצד הם פיתחו כלים פשוטים כדי להגיע למספר כמעט נכון.
זוהי קריאה מעניינת. לא קשה , אך מעניינת מספיק לכל מי שרוצה להבין את המספר פאי.
נ.ב
לא יכולתי להתאפק ולכתוב לכם כאן על הספר החדש שאני הוצאתי לאור ומתאר איך נראה היה היקום ותפיסתנו אותו אם פאי היה קטן מ3.14. הספר נקרא: " רשומות הכוכבים הנידחים של ד"ר אורבך".
מקווה שתהנו ממנו.

» ביקורות נוספות של ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
» ביקורות נוספות על A History of Pi