ביקורת ספרותית על מועדון המתאבדים (תרמיל, 1968) - ספריית תרמיל #45 מאת רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון
ספר בסדר

---

סטיבנסון נולד ב-1850 והלך לעולמו 44 שנים לאחר מכן, הוא היה הרפתקן בחייו כמו בספריו, טייל ברבים מאיי האוקיאנוס השקט. זה הספר האחרון שכתב בחייו.

הספר מחולק למעשה לשלשה סיפורים שונים שהקשר בניהם הוא ששני גיבורי הסיפור הראשון מובילים גם את שני הסיפורים האחרים וכל הסיפורים מתרחשים באנגליה הויקטוריאנית של המאה ה-19.

הנסיך פלורידל מבוהמיה ושלישו הקולונל ג'ראלדין הם מרכז הסיפורים. הנסיך הבוהמי הינו עשיר ומשועמם מצד אחד, אך גם הרפתקן גדול בנפשו והוא מחפש לו הרפתקאות לאתגר את עצמו.

הסיפור הראשון מתחיל בבר מוזנח שהשנים יוצאים לבלות בו, שם הם מכירים אדם מוזר שמוכר בבר עוגיות ונוצר קשר בניהם, אותו מוכר שמרגיש ביצר ההרפתקנות של הנסיך מציע לו לבוא איתו למועדון המתאבדים, מועדון בו מבלים אנשים באופן קבוע עד שמגיע תורם להתאבד, מראש אלו אנשים שמעוניינים להתאבד בסופו של דבר עקב נסיבות חייהם. הנסיך והקולונל מגיעים בזהות בדויה כדי לחוות את המקום ועל כך תקראו בסיפור הראשון.

הסיפור השני מערב את שני עמיתנו מהסיפור הראשון בפרשת רצח מסתורית.

הסיפור השלישי מביא את השנייים לאחוזה מסתורית בה נערכת מסיבה מפוארת כשהמשתתפים לא מכירים האחד את השני ואף לא יודעים מי המארח שלהם. המארח המסתורי מזמין אותם לחגוג עימו, אך מטרותיו האמיתיות הן לנפות את האורחים ולהישאר רק עם שניים מהם אשר יעזרו לו במשימה מורכבת ומאתגרת וההמשך כמובן בסיפור.

זו לא ספרות גדולה, אך נהנתי מהרפתקאות הנסיך והקולונל והרעיונות של סטיבנסון נחמדים, הכתיבה והתרגום אף הם בסדר אם כי הספרים של הוצאת תרמיל כבר מיושנים (יצא לאור 1968) וזקוקים לחידוש. סה"כ 122ע"מ בפורמט של ספר קטן מאוד, אפשר לסיים בערב אחד או שניים.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על מועדון המתאבדים (תרמיל, 1968) - ספריית תרמיל #45