ישי ויסמן בספר הפרוזה הראשון שלו כותב על מלכיצדק. עיר דיסטופית המתארת את המתרחש בתל באביב בשנת 2150.
המתואר בספר הקצר הזה קורה לאחר אסון ומלווה את ג'ו אייזיק גובה חובות המשרת את השלטון. בספר דמויות נוספות כל אחת בדרכה תורמת לעלילה ולמרחב הנפשי והפיזי בהם מתרחש הספר. הכתיבה של ויסמן מבריקה מלאת דמיון. אנשים רבים בספר משתמשים בסמים הנותנים להם אשליית כוח ואופוריה זמנית המתחלפת בהתמוטטות עצבים.
למרות שהספר קצר הוא מכיל בתוכו רעיונות מעניינים, מקבילים למתרחש בישראל בימים אלו.
הנהגה מושחתת, כאוס עירוני עלוב ומדכא, עוני, הזנחה, מחלות ועוד.
יש קטע בספר בו נאסר על האנשים לקרוא ולכתוב והם חייבים לציית למנהיג העליון ממש כמו באיראן.
בעיר תל אביב יש מבול אנשים מתים וכל הספר אחוז אסון שקרה ואסון שיקרה פחד אנושי שלא מרפה.
באחרית הדבר כותב ישי ויסמן כי הוא כותב את "ספר הביכורים" הזה כבר 20
שנה בהם כתב ומחק וכתב שוב. הסופר הוא בן לזוג ספרנים והוא יוצר ופזמונאי.
בספר היפה והמוזר זה יש הרבה קסם ואין בו רגע אחד משעמם. העלילה מתקדמת במהירות ומתפתחת לערוצים שונים ולאפיקים שונים.
האפוקליפסה המתרחשת בספר רומזת למעשה למתרחש בישראל 2025 בכל ההיבטים: מדיני, ביטחוני, כלכלי ובכלל ישראל הפכה להיות מדינה משוגעת כמו מרבית הדמויות המככבות בספר.
הספר מומלץ מאוד לכולם.


















