ביקורת ספרותית על מלכיצדק - נובלה דיסטופית על תל אביב בשנת 2150 מאת ישי ויסמן
בזבוז של זמן

---

הספר הזה היה כתוב ברישול בעיני.

ראשית, זה לא בתל אביב. זה בעיר דמיונית כלשהי שהוקמה על חורבותיה, אבל אינה מזכירה בשום צורה את הגאוגרפיה. אפשר להחליף את תל אביב בכל עיר אחרת בעולם והסיפור היה נשאר זהה. התיאורים הגאוגרפיים אפילו מורידים מן האמינות. למשל מתואר כי לפני שהעיר נחרבה, בנינו סכרי ענק. איפה נבנה סכר? בירקון? קו החוף שלנו ליניארי לכן לא נבנה בו סכר...

מתוארים גם אגמים שנבנו החוצים את תל אביב, איך תבנה אגם? יש לך את נחל איילון 2 ק"מ מקו החוף. זה פשוט לא הגיוני. מוטב היה לו לא היו מזכירים את תל אביב בכלל.

בנוסף, לגיבור קוראים ג'ו.

לישראלי, בשנת 2100 לא יקראו ג'ו. ג'ו זה קיצור ליוסף, לכן יקראו לו יוסף.

הטקסטים נכתבו כאילו הם תורגמו. אין שום זכר לישראליות בשום צורה. לא בשמות, לא במיקומים, ולא בשיחות בין האנשים. אנשים מדברים ביניהם בצורה לועזית לחלוטין.

בקטע שאותו היללת, בפגישה עם המזכירה, היא משתמשת במכונת כתיבה ואומרת שזה נותר מן העולם הישן. אבל העולם הישן נחרב ב2100, אין שם מכונות כתיבה. בימינו אין מכונות כתיבה, האם מצפים ממני להאמין אבל שב2100 בזמן שאנו מפתחים תרופה אחת לכל המחלות בעולם, חזרנו להשתמש במכונות כתיבה?

בקיצור, ספר מאכזב מאוד.

היה מצופה מ"נובלה דיסטופית של תל אביב ב2150" שתתרחש בתל אביב לכל הפחות... לא בעיר דמיונית שלא מזכירה את תל אביב בשום צורה.

אפילו איזכור בסגנון של "איפה שפעם הייתה כיכר הבימה, כיום יש כיכר הוצאות להורג" או משהו בסגנון אין.


אם זה היה ספר שיצא ב1960 על תל אביב של 2050, אז זה היה ספר יותר טוב. אבל אי אפשר גם לכתוב ספר מדע בדיוני ב2025 ולכתוב כאילו אנחנו עכשיו באמצע המאה הקודמת.

» ביקורות נוספות של אביתר
» ביקורות נוספות על מלכיצדק - נובלה דיסטופית על תל אביב בשנת 2150